אחת השאלות הנפוצות שאני נתקלת בהן (פחחח) בעולם הבדסמי היא "אני לא יודעת מה כואב יותר, היד שלי או התחת שלה"
בתור פיזיקאית המחמד הקהילתית אני מרגישה אחריות להסביר
לפי חוקי ניוטון, לכל פעולה יש תגובה שווה בגודלה והפוכה בכיוונה. מה שאומר שכל חפץ (כולל חפץ מסוג אנוש) שתפעילו עליו כח, יפעיל עלכם כח שווה באותו הגודל שאתם הפעלתם עליו, ובדיוק בכיוון ההפוך.
הכח שווה למסה כפול התאוצה (F=ma)
בגלל שהכוחות שווים, הפרשי המסות בנכם יקבעו את התאוצה. בגלל שהגודל של מסה × תאוצה חייב להיות שווה, ככל שהמסה שלכם גדולה יותר כך התאוצה שבה אתם פוגעים קטנה יותר.
ומאחר והתאוצה היא הגורם המרכזי לכאב, מי שגורם לתאוצה גדולה יותר, כלומר מי שהמסה שלו קטנה יותר, גורם לאחר ליותר כאב.
כלומר, אם הרבצתם למישהו בעל מסת גוף גדולה משלכם, התאוצה שהפעלתם עליו קטנה מהתאוצה שהוא הפעיל עלכם, ולכן לכם יכאב פחות.
אם הרבצתם למישהו בעל מסת גוף קטנה משלכם, לכם יכאב יותר.
אם הרבצתם למישהו בעל מסת גוף שווה לשלכם, היד שלכם והתחת שלו יכאבו בדיוק באותה המידה.
מ.ש.ל
ההסבר הזה כמובן לא מדויק בעליל כי הוא יוצא מנקודת הנחה שכל הגוף שלכם ושלו משתתף באינטראקציה ולא רק חלק, מזניח חיכוך, התנגדות אוויר ורמות רגישות שונות באזורי גוף שונים, אבל הרי מה זה פיזיקה אם לא אמנות ההזנחה. אצלנו π=5 אם בא לנו.
פעם הבאה אני ארחיב את המודל הזה ואוסיף התחשבות ברמת רגישות לכאב לפי כמות הנוירונים התחושתיים שיש בכל אזור גוף. השארו עמנו לעוד פרק של "הסברים פיזיקליים שאף אחד לא צריך", ואל תשכחו לתת טיפ למלצרים.