אני כותבת מיילים לתלמידים: החיבור שלך מעולה אבל שימי לב שכתבת בסוף "ולכן יש לקבל את הרפורמה החדשה" וזה יכול להתפס כנחרץ מדי. כשאת אומרת שחייבים לקבל חוק זה נראה שאת מציגה את הדעה שלך כעובדה. עדיף להגיד שלרפורמה החדשה יש יתרונות רבים גם בתחום הכלכלי וגם בתחום הבריאותי, ואז הקורא כבר ישתכנע לבד. כשאת מחליטה מה הדיעה הנכונה את יוצרת אנטגוניזם. כשאת רק מציגה את היתרונות של הדיעה שלך ומפגינה יכולות חשיבה ביקורתית את יוצרת רושם חיובי וגורמת לקורא להגיע לבד למסקנה שאכן חייבים לקבל את הרפורמה החדשה. תזכרי - ככל שאת יותר מתונה, ככה את יותר משכנעת!
אני כותבת הודעות לאנשים שאינם תלמידים: תקשיב לי ותקשיב לי טוב יא המבורגר טבעוני שחושב בטעות שהוא המבורגר עם ביצת עין וחמאת בוטנים. לא רק שאני לא סומכת עליך עם תכנון הניסוי, אני לא סומכת עליך אפילו עם דף השער. לראות את הדברים שאתה כותב זה המקבילה הוירטואלית של להכנס לחדר ולראות שם בן אדם מבתר חתולה. הפרצוף שלך הוא המהות של 30 ישבני חמור מרוכזים בנקודה סינגולרית אחת. אני מעדיפה לעקור לעצמי את העין עם כפית חלודה, ללבוש כפכפים למקום ציבורי ולכתוב פוסט רציני בבלוג שלי, מאשר לראות עוד ליטרלי הודעת וואצאפ אחת ממך.
