בשלהי המאה ה-20 כשאמא שלי הייתה סטודנטית כוסית רצה הגורל ואמא שלה הייתה מאושפזת בבית חולים לתקופה. אז אמא שלי הרוסיה טורבו הזאת הייתה קמה בבוקר ומגיעה לבית חולים אס איז, שיער הפוך, קקי של עיניים מרוח מתחת לעין, חולצה עם כתמים של מיונז, בקיצור וייבים של אנה בבוקר של ההכתרה של אלזה. אז היא הייתה מגיעה כולה הפוכה לביח ויושבת עם אמא שלה חצי יום ומטפלת בה ועושה כל מה שצריך- מאכילה אותה, מביאה לה תרופות, עוזרת לה להתקלח ומפרפרת סביבה כמה שעות טובות. בצהריים היא הייתה הולכת הביתה, מתקלחת, מתאפרת, מסדרת את השיער והולכת ללימודי ערב באוניברסיטה ואז אחרי האוניברסיטה הייתה מגיעה לבית חולים לעוד שעה-שעתיים לשבת איתה.
בקיצור יום אחד האח בבית חולים אמר לסבתא שלי "יש לך שתי בנות נכון? אחת מהן ילדה זהב, מגיעה בבוקר מטפלת בך כמו משוגעת נותנת לך מיליון אחוז מעצמה לא עוזבת אותך לדקה, והשניה כזאת פרחה! באה כולה מפונפנת על עקבים לשעה-שעתיים בערב והולכת."
