כפי שכל אדם שקרא יותר משני פוסטים בבלוג שלי יכל להסיק, ביסודי ובחטיבה הייתי מהחנונים שאוהבים ללמוד וקצת מביכים חברתית והילדים המקובלים צחקו עלהם. בתיכון חבורת החנונים שלנו הייתה מספיק גדולה בשביל שזה כבר לא יתחלק למקובלים ולדחויים, אבל כן היינו מחולקים לשתי קבוצות כשאנחנו חשבנו שאנחנו יותר טובים מהקבוצה השניה כי אנחנו חכמים, משקיעים בלימודים ואוהבים דברים כמו פיזיקה ומארוול בזמן שהם אוהבים להשתכר, לעשות סקס ולזרוק זין על הלימודים. הם כמובן חשבו שהם יותר טובים מאיתנו, מאותן הסיבות בדיוק. בנוסף בגלל שכבר היינו בתיכון אז היה לנו אפסילון יותר שכל, שתי הקבוצות ידעו לעשות את הבריונות שלהן רק מאחורי הגב אבל כולנו ידענו טוב מאוד מי חושב ואומר מה.
בקיצור, לא מזמן פגשתי את אחת הבנות שהייתה בקבוצת הצ'אחלות בתיכון. עכשיו למרות שהבלוג אולי משדר דווקא את ההפך אני לא באמת קטנונית ומתנשאת, ואני ממש לא נוטרת טינה על משהו שקרה לפני 8 שנים כשהיינו ילדים בני 18, במיוחד לא כשגם אני לא הייתי טלית שכולה סגול ואלוהים יודע שהייתי חתיכת כלבה יהירה בזמנו. אז הנחתי שכמוני היא התבגרה ונרגעה קצת, והחלטתי להניח בליבי שעד שיוכח אחרת היא בן אדם נורמטיבי ומבוגר עכשיו. אז אמרנו אחת לשניה שלום והיינו נחמדות והתעדכנו מה כל אחת עושה היום. ואז היא צחקה עלי "בנחמדות" שאני חננה כי אני לומדת בטכניון ומשקיעה בלימודים במקום לחיות את החיים והתנהגה בדיוק כמו הצ'אחלה בת השבע עשרה שהיא הייתה בתיכון אלוהים אין לי כח.
לפני 4 שבועות. 25 באוקטובר 2024 בשעה 15:23
