לפני שנתיים. יום שישי, 3 בינואר 2025 בשעה 19:54
אני, צופה בסקוויד גיים: אני באמת לא מבינה את האנשים האלה. שניה לפני זה הם התחננו שיתנו להם ללכת הביתה, והם ראו שהם בקושי שרדו את המשחק האחרון והיו על סף מוות בכל רגע וקיבלו התקפי חרדה והשתינו על עצמם, ואז הם מחליטים בכל זאת להצביע בעד ההמשך פשוט בגלל הכסף? הם כאילו מפגרים עם זיכרון של דג זהב אני לא מבינה?
עצמי: מותק נכון את רגישה ללקטוז אבל לפעמים נורא בא לך גלידה אז את אוכלת גלידה ואז את עם כאבי תופת שעתיים רואה שחור בעיניים ומחליטה שיותר לעולם לא תגעי במוצרי חלב ושזה בכלל לא כזה טעים וכולה אוכל וזה ממש לא שווה את זה, אבל אז שעה אחרי את מחליטה שוואלאק זה לא היה כזה נורא ואוכלת גם עוגה?
אני: אה.