בהמשך לנושא היומי, קמפיינים שבבירור נהגו על ידי גברים:
מכון לייזר כלשהו לא חשוב שמות בעיקר כי אני לא זוכרת אבל כנראה איזה קר או פרופורציה או וואטאבר עשו פרסומת ללייזר שבה מככבת בחורה שמסתובבת בעולם עם שמלה קצרה אבל הקול הפנימי שלה עסוק בחרדות בנושא "גילחתי טוב? מה אם פספסתי פס? בטוח שזכרתי לגלח בברך??? אוי לא מה אם אנשים יראו שיש לי שיערות?!" וקאט לאותה בחורה מאושרת לאחר שעשתה לייזר ונושא הגילוח לא יטריד אותה שוב לעולם.
שזה אירוני, כי זו בדיוק התחושה שנשים מרגישות אקסקלוסיבית לפני לייזר ולא באף סיטואציה אחרת!!!
תנו לי להסביר לכם.
אישה ביום רגיל כשהיא הולכת עם קצר: *פאקינג חושבת על היומיום שלה. הפגישה מחר בעבודה. הסרט קונג פו פנדה 3. הסושי מהטייקאווי מאתמול שהיא מתה להגיע הביתה ולאכול. ההמבורגר מהטייקאקווי משלשום שעושה לה בחילה והיא לא תזמין עוד לעולם. הבחור שהיא כלאה במרתף שלה והיא כמהה להעביר יד בשיערו בזמן שהוא צורח לתוך המגבת שתחובה בפה שלו. היא בן אדם מבוגר שכישורי המוטוריקה העדינה שלה הגיעו לשלב ההתפתחות הסופית שלהם; אם היא רוצה לגלח היא תגלח בבית עד לשביעות רצון ולאחר מכן תמשיך הלאה בחייה.*
אישה בדרך לטיפול לייזר: בטוח שגילחתי הכל??? שיט שיט מה אם בירך הפנימית נשארו לי זיפים? שיט מה אם פספסתי שיערה בברך? אלוהים פליז פליז פליז שלא השארתי שיער
מקווה שזה עוזר. אני מקבלת תשלום על ייעוץ עסקי בביט או בסושי.