אני רוצה..

הנשימה חזרה אליי...

הוא מוציא עוד דברים מהשידה ומהמראה אני מציצה בגב של האל שלי..

הכתפיים הרחבות שלו ועורו השזוף גורמים לי לחייך..

"אני מחכה.... אני לא אוהב לחכות..."

אני ממהרת למיטה, על ארבע.. כשעל גופי עדיין רק התחתונים שלי והשדיים מחוץ לחזייה..

הוא מתקרב אליי, מניח את השוט על כתפי והגוף שלי נדרך.. הוא מעביר אותו לאט לאט על עמוד השדרה שלי וזה מעביר בגופי צמרמורת.. הוא משתהה על הישבן שלי..

"את יודעת... אם יש משהו שאני לא אוהב זה לחכות... אבל אם יש משהו שאני אוהב.." 

רעש ההצלפה מהדהד בחדר.. "זה את הרעש הזה"

אני פולטת גניחה

"אם יש משהו שאני לא אוהב... זה שאני מבקש משהו והוא לא נעשה מיד" 

רעש הצלפה נוסף על הפלח השני שלי ממהר להגיע.. אלוהים.. איך מגע השוט גורם לגופי לרעוד.. לחכות לפעם הבאה!! 

"אם יש משהו שאני אוהב זה לראות את הישבן שלך מאדים לכבודי" 

הישבן שלי מתרומם... מחכה לעוד מכה.. הוא מעביר את השוט שוב ושוב... אבל המכה לא מגיעה.. 

"מתוקה... את רוצה משהו?.. אני רואה שאת מחכה למשהו, אני צודק?"

הוא מכיר אותי טוב .. טוב מידי הייתי אומרת.

"כ..ן, כ.. ן אד..ו..נ..י" אני ממלמלת.

"תדברי ברור וחזק" הצלפה נוספת גורמת לי להתקדם קדימה..

"אני רוצה שוב אדוני" אני אוספת את כל כוחותיי..

"מתוקה... גרמת לי לחכות... אני לא חושב שמגיע לך על זה פרס.."

אני שותקת ... תוהה איך אני נראת מהצד.. 

רק הוא מסוגל לגרום לי לחכות בכמיהה לתחושה המעורבת הזאת... 

הראש שלי אומר משהו אחד אבל הגוף שלי צמא ורעב כאחד למגע שלו..

וכמה שהמגע שלו חזק יותר.. כך הגוף שלי מקבל תחושת שובע גדולה יותר..

הוא מרים את הסנטר שלי עם השוט, מכריח את מבטנו להיפגש.

"מתוקה.. את הצעצוע הכי יפה על המדף...מספיק לחשוב" 

אני סמוקה כולי.. הוא קורא אותי כמו ספר פתוח..

"תתהפכי.."

אני מצייתת.. בלי לומר מילה... רודפת במבטי אחריו.. הוא הולך לשידה וחוזר עם חבל שיבארי שחור.. הוא מחייך ואני רואה איך הגלגלים שלו עובדים..

הוא קושר אותי לאט לאט.. הוא שקוע כמו -

צייר שמצייר את המוזה שלו... כמו - 

שפסל מסיים לפסל את היצירה שלו...

אני יודעת שהוא רגוע עכשיו.. 

כשאני קשורה.. 

כשאני בלי מסכות .. 

כשאני שלו ..

"אם רק היית רואה את עצמך עכשיו... כמה שאת יפה.." 

אני נושכת את השפתיים... נבוכה .

"אז זהו ...שראית יותר מידי... עכשיו את רק תשמעי .."

הוא מניח עליי כיסוי עיניים והחדר נהיה חשוך..

אין לי יכולת לזוז...

אבל אני שומעת רטט .. 

אני מחייכת ומגניבה חיוך..

איך האל שלי מכיר אותי :)