ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני רוצה..

אני רוצה..
שידבר איתי דרך העיניים..
שאשפיל מבט כי הביט בי
שהמבט שלו ימסמר אותי לריצפה
להיכנע לו... למענו..
לסגוד לו..
לקבל רשות לטעום אותו..
לקבל רשות להתפוצץ..
אני רוצה...
לפני 3 שבועות. 29 בנובמבר 2024 בשעה 23:51

רק הוא יודע, יודע את מה שאחרים לא..

המבט המחשמל, היד שעוברת בדיוק במקומות הכי חלשים שבי..

רוך שפתיו או יותר נכון החוזק בלשונו...

איך שהוא מתקרב והגוף שלי נחלש מולו... בוגד בי, מעביר צמרמורת וחולשה מכף רגלי ועד השערה הלבנה המבצבצת בראשי...

ואז הוא פה, נוגע, מלטף, אוחז בחוזקה, מעניש כשצריך (אם תשאלו אותי.. הוא רק מחפש סיבות!)

חודר אליי בחוזקה... 

הרטיבות שלי מקבלת אותו בכמיהה...

הרטט שמשתלט על גופי כשהוא לוחש לי שרק אני הזונה שלו

ושאני יכולה לגמור...

 

אז מה התהיות? הוא רוצה לשמור את התחתון (הספוג שלי יש לציין) אצלו.. אחרי שהריח והסניף.. החליט שזה שלו..

 

ואני? אדומה ככל שאהיה, אמלא את כל מה שרק ירצה.

 

לילה טוב:)

לפני 10 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 20:54

השנייה הזאת שאני רואה אותך מולי

התחושה הזאת בבטן כשהמבטים מצטלבים

אחרי חודש שלא התראנו.. 

כאילו אין לחימה סביבנו, נכנסים לבועה שלנו

לעולם שלך ושלי

באמצע תל אביב... 

הריח שלך כשאתה עוטף אותי..הגוף שלי נרגע

כלום לא יכול לקרות לי עכשיו..

אתה כאן, תשמור עליי..

הנשיקה הזאת ששולחת לי זרמים לכל הגוף... 

והמבט? המבט הזה שגורם לי להרטיב..

לא צריך לדבר או לספר... אתה קורא אותי כמו ספר פתוח.

השנייה הזאת, שהדלת ננעלת ואתה מקלף ממני את כל הקליפות, חושף אותי מולך...

"מעניש" אותי, על כל ההתגרות בך.. ידעתי שאחטוף, חיכיתי לזה..

ספאנק ועוד ספאנק.  כל מכה ממלאה אותי יותר

סופגת את העונש לעור שלי.. יודעת שמחר אביט במראה ואראה את התכשיט הזמני הזה ומחייכת לעצמי..

והזין הזה, להרגיש אותי בפה שלי, ללקק ולמצוץ אותו בלי הפסקה.. להשלים את כל הימים האלה שהוא היה רחוק ממני..

להרגיש אותך חודר אליי כשאני על ארבע ואתה מושך לי את השיער

ואז לקבל אישור לגמור, אבל רק כשאתה מגיע ל - 0..

להרגיש את הנוזל החם שלך נוזל לי על הישבן..

לצאת למרפסת, לשתות איתך יין ולדבר שעות..

עד שעולה הבוקר..

 

השניות האלה - חסרות..

הן קיימות בכלל? 

הן יגיעו שוב? 

 

לא חושבת שאצליח לפרוץ את המסך שוב. 

יגיע אותו אחד שיצליח לכבוש אותי? 

מסקרן, אם זה יקרה שוב.

 

לילה טוב:)

 

לפני שנה. 19 בפברואר 2023 בשעה 21:17

"אל תהיה כל כך תמים...

בעולם ילד, אין מקום לסתם חולמים..."

 

כשהרדיו קורא אותי...:/

 

 

לפני שנתיים. 11 בדצמבר 2022 בשעה 5:48

תוהה כמה זמן ייקח לשברים להתאחות?

שבוע? שבועיים? חודש? חודשיים?

חור בלב עם השם שלו...

אף פעם לא הרגשתי ככה -

נאהבת, נחשקת, סקסית וכנועה...

אבל, הרכבת הרים הזאת לא בשבילי.

אז..... מתי הלב שלי חוזר להיום שלם?

לפני שנתיים. 4 בנובמבר 2022 בשעה 7:19

חשבתי, שהים זה המקום המושלם...

ללא קשר לעונות השנה - 

בקיץ הריח והמגע שלו כל כך מרגיע ומשכר...

בחורף המראה הסוער, כל כך מהפנט...

 

עד שהכרתי אותו, 

התמכרתי אליו יותר מהים...

המגע שלו היה כמו סם ממכר...

כמו שגל רודף גל, כך רציתי -

שהודעה תרדוף הודעה...

שנשיקה תרדוף נשיקה...

שמפגש יביא איתו עוד מפגש...

 

התמסרתי אליו, כמו שאני מתמסרת לגלים על הסאפ...

נתתי לו לסחוף אותי...

התמסרות כנה, אמיתית, אוהבת וחשופה...

הייתי חשופה, התעלמתי מהדגל השחור ופשוט נכנסתי...

לא תכננתי לצלול לתוך מערבולת כל כך גדולה...

 

כבר אין לי אוויר...

מחכה לגאות... נמאס לי לצפות בשפל...

אולי האוויר יחזור...

אחזור לאהוב את הים? 

אחזור לסמוך על הים? 

כי מעל פני המים הכל נראה כל כך רגוע ומזמין...

אבל אם מתחת מחכה לי עוד מערבולת?

הלב שלי... הלב שלי לא יעמוד בזה...

הים, כבר לא המקום המושלם!

 

לפני שנתיים. 30 באוקטובר 2022 בשעה 14:47

"קחי לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב

היא אוהבת את האיש
שלא אוהב אותה..."

 

לפני שנתיים. 7 באוקטובר 2022 בשעה 6:08

לראות את המבט הרעב שלך...

לרצות לפרוץ שוב ושוב את הגבולות שלי

לדעת שאתה מביט בי... ולא רק מסתכל

לדעת שאתה מקשיב לי... ולא רק שומע

לראות אותך ולבעור מהתשוקה...

לנסות לעצבן אותך, רק כי ארגיש את הישבן שלי אדום ממך...

לחכות שתשאיר על גופי תכשיטים, גם אם הם יעברו אחרי יומיים...

להרגיש את האצבעות שלך חודרות אליי ולהתחנן שתזיין אותי... לא כי אני חסרת סבלנות, כי רק ככה אני מרגישה שלמה! 

למצוץ לך... להרגיש אותו מתקשה בפה שלי... כאילו אני טועמת מנת גורמה ומתענגת על כל דקה!

להאמין למילים שלך... ולהרטיב כל פעם מחדש כשאתה קורא לי "יפה שלי"

אבל המילים האלה, שמרימות אותי למעלה... מרסקות אותי ברגע למטה.

חייבת אותך החלטי, רכושני, דומיננטי! 

חייבת שתרגיע את הפחדים שלי...

תגרש אותם...

תסביר להם שאין להם מקום כאן!

 

זאת אני, חשופה, עירומה, מתמסרת... 

כמו שבחיים לא הייתי!

 

שבת... שבת של תהיות :)

לפני שנתיים. 9 בספטמבר 2022 בשעה 9:29

התנגן ברדיו... שיר מקסים 💔

 

לפני שנתיים. 16 באוגוסט 2022 בשעה 18:12

זה כשאת רטובה מהמחשבה על הזין שלו ואת נוגעת בעצמך

זה שאת שולחת לו הודעה שאת חייבת לגמור, כי אחרת אסור..

זה שאת יודעת שהגמירות שלך הן בעצם שלו...

זה כשהוא לא עונה ואת לא מצליחה להתאפק למרות שאת יודעת שתחטפי..

זה לספר לו שגמרת בלי אישור...

זה להגיע למפגש למרות שהוא אמר לך מה העונש - 50 הצלפות...

זה לחשוש וכמובן להתרגש כל הדרך כי את תראי אותו, תחושי אותו, תספגי אותו ורק אז.. האוויר יחזור לך..

זה לראות אותו מולך ולהרגיש רטיבות קלה...

זה להיכנס איתו לחדר.. לקבל את השפתיים שלו ולא לרצות שיפסיק לעולם...

זה להיות על הברכיים, עם קוקו מתוח שעל גופי בגד גוף שחור צמוד (שמכסה לי את הפגמים), להרגיש סקסית רק כי הוא קרא לי אתמול "יפה שלי" ולא לתת מקום לחוסר ביטחון שלי..

זה שהוא קושר לך את הידיים מאחוריי הגב, מתיישב על הכורסא ונותן לך לטעום את הסוכרייה הכי טעימה שיש...

זה לקבל 50 הצלפות בחזה ואז בישבן... כי עשיתי משהו שהוא לא מרשה...

זה שהוא אומר לך לספור, כל הצלפה... ואת סופרת כי הוא אמר...

זה שהוא אומר לך "תגעי בעצמך" כשאת על המיטה והחזה בחוץ והוא? הוא עומד מעל המיטה ומסתכל.. 

ואת? את נבוכה ברמות שלא ידעת שאפשר להיות... אבל את מתגברת על הכל... בשבילו!

זה שהוא סופר לך בדיוק 10 שניות לפני שאת מתפוצצת, ואת? בדיוק לפי המנגינה... נותנת לאורגזמה להשתלט עלייך כשהוא מגיע ל - 0

זה לסלוד ממילות גנאי... אבל שהוא אומר לך "הזונה שלי" זה כאילו לשמוע את השיר האהוב עלייך...

זה לשבת מולו, לקבל את הגמירה שלו על הגוף שלך.. כאילו זה הקרם גוף הכי יוקרתי בעולם.. 

ואז.. לא לרצות להתנקות, לשבת מולו ולשים צעצוע בין הרגליים ולגמור לבקשתו... כשהנוזל שלו נוטף ממך...

זה לצאת מהחדר ולספור את הימים, השעות והדקות עד העונג הבא...

לפני שנתיים. 10 באוגוסט 2022 בשעה 12:17

בא לי להיות זאת עם הביטחון עצמי המופרז הזה..

זאת שאני תמיד מסתכלת עליה בקנאה, הערצה..

זאת שנכנסת לחדר וכובשת את כולם עם השלמות הפנימית שלה...

זאת ששלמה עם הגוף שלה...

זאת שלא צריכה לאסוף את עצמה כל פעם הוא מתכתב עם מישהי אחרת...

זאת שיודעת שהוא רק שלה...

זאת שבטוחה בעצמה.. ויודעת מה היא שווה...

 

אבל, בדיוק ההפך...

למרות המילים, החום, ההכלה, ההרגעה.. אני מחכה לפגיעה הבאה..

דרוכה. כל הזמן דרוכה.

מחכה... בטוחה שעוד רגע זה כבר כאן...

 

בא לי...

להיכנס איתו לחדר...

בפעם הראשונה להיות אני...

בלי מסכות... 

שיישב על הכורסא, יסתכל עליי ואתפשט..

לא אחכה לו עם שום בייבידול...

אוריד לאט את הבגדים שלי... 

אסיר את כל המגננות שלי...

אהיה עירומה...

חשופה...

במלוא מובן המילה...

כמו שלא הייתי מעולם, עם אף אחד!

 

שיקום אליי, יתקרב, יסתכל עליי.. בתוך העיניים..

ויגיד לי את מה שהוא מרגיש...

בלי ביטויים, בלי ליד... בלי בערך...

רק שיגיד את מה שאני צריכה לשמוע! 

 

רק אז.. אהיה הבחורה הזאת.. זאת שאני תמיד מקנאה ממנה - השלמה, היפה, הבטוחה ומלאת ביטחון עצמי!