אני רוצה..

יש דברים שאפשר לתקן במערכת יחסים...

ויש דברים שלא.

לא כל שבר נועד להדבקה...

ולא כל כאב נעלם רק כי רצינו מספיק...

לפעמים המילים נאמרות, הסליחות ניתנות,

אבל בפנים נשאר סימן...

צלקת שקטה, כזו שלא צורחת 

אבל מזכירה.

כשנפגעים באמת, משהו נסדק עמוק...

אפשר להמשיך, אפשר לנסות...

אבל לא תמיד אפשר לחזור להיות אותו הדבר.

לא תמיד האמון חוזר לצורתו המקורית,

ולא תמיד הלב יודע שוב להירגע...

יש רגע שבו הבחירה הנכונה

היא לא להיאחז

אלא לשחרר....

לא מתוך כעס,

אלא מתוך הבנה.

להבין שלפעמים האהבה עצמה מבקשת מנוחה...

שדווקא הפרידה... היא הדרך היחידה לשמור על מה שנשאר שלם.

אז אני משחררת!

לא כי לא היה חשוב...

אלא כי היה חשוב מדי...

כדי להמשיך במקום שכבר כואב...

ומבקשת לעצמי ריפוי...ושקט...

והמשך שבו הלב יוכל שוב להרגיש...

בלי לפחד להיסדק❤️