לפני שנתיים. 9 ביוני 2022 בשעה 18:53
"אני פה" הוא שלח..
הוויז מראה לי עוד 25 דקות הגעה...
הבטן מתהפכת והפרפרים חוגגים..
הוא מולי והגוף שלי ישר מגיב אליו... עוד לפני שבכלל נגע בו.
הוא נכנס להתקלח ואני ממהרת להחליף לבייבידול שחור שמבליט את שדיי בדיוק בצורה הנכונה..
אני מחכה לו ישובה על הכיסא והלב שלי עוד רגע יוצא מהמקום..
הוא יוצא עטוף במגבת, הגוף שלו תאווה לעיניים.. אני מנסה לא לנעוץ מבט אבל זה חזק ממני... הוא מתקרב אליי ואני קמה לעברו רעבה לנשיקה שלו..
אני מרגישה שלמה..
כל נגיעה שלו מטריפה אותי..
כל ליטוף שלו מחבר אותי..
כל נשיקה שלו מנשימה אותי...
הוא מצמיד אותי לקיר, ותופס לי את הידיים מאחוריי הגב, הרגליים נפתחות מעצמן..
"בואי נראה כמה את רטובה בשבילי"
היד שלו מרפרפת מעל התחתון שלי, הוא מחייך ואני נבוכה..
הוא מסיט את התחתון ומחדיר לתוכי אצבע..
הרטיבות נוזלת ואני יודעת שזה מספק אותו...
הוא רק התחיל לגעת בי והגוף שלי אומר שירה...
עוד רגע ואני מגיעה לשיא, אני מנסה לדחוף אותו והוא עקשן..
"את רוצה שאזיין אותך?"
אני מהנהנת, אין משהו שאני רוצה יותר!!
"תעני.. אני לא שומע"
אני אדומה והוא רואה כמה שאני מובכת.. אבל ככל שאני נבוכה, ככה הוא נהנה יותר...
הוא צובט לי את הפיטמות וסוטר לחזה שלי... זה מטריף...
"אני אחכה עוד הרבה?"
"אני רוצה"
הוא עוזב אותי ומתקדם למיטה.. אני אחריו, מסדירה נשימה..
"אם את רוצה שאזיין אותך...את חייבת לגמור קודם"
הוא מביא את הצעצוע שלי, ואומר "קדימה... אני לא מתכוון לחכות"
על הברכיים, באמצע המיטה... הוא מאחוריי.. נצמד אליי ומגיש לי את המיקרופון שתכף יגרום לגופי לשיר בשפה שלא הכרתי...
אוחז את ידיי מאחוריי הגב ומפעיל...
על הנקודה הכי רגישה שלי... בלי יכולת ממשית לזוז...
הוא לוחש לי שאני הזונה שלו... הוא יודע שאני לא... אבל כשהוא אומר את זה, זה גורם לי לרצות להיות, בשבילו, למענו..
אני מרגישה איך הגוף שלי מטפס למעלה.. ועקצוצים משתלטים לי על הגוף... על הקולות, לא הצלחתי להשתלט..
השילוב - שלו מאחוריי.. מרתק אותי למקום, לוחש לי ועם הצעצוע.. הביא אותי לשיא חדש...
הוא מנשק את צווארי ואומר "על ארבע.. עכשיו אני יכול לזיין אותך"
הוא חודר אליי.. עמוק... חזק.. כל חדירה שלו מלווה במכה כואבת יותר מהקודמת... הגוף שלי צמא לספאנקים שלו, לזין שלו...
"אני רוצה שתגמור לי בפה" המילים יוצאות ממני...
דיברנו על זה, מבחינתו זה שלב של התמסרות...
זאת קפיצת מדרגה...
הוא יוצא מתוכי, מסתכל עליי "בטוחה?"
אני מהנהנת, הוא מתיישב על ראש המיטה...
"את מוזמנת"
אני מתיישבת על הברכיים... שואבת אותו..
מלקקת אותו כאילו זאת הסוכרייה הכי טעימה בחנות..
אני מרגישה נוזל חם, לא מוכר אבל... הכי מוכר שיש ממלא לי את הפה...
אני בולעת ומרגישה כמה שזה נכון, מדוייק ונדרש עבור שנינו.
בדרך חזרה מתנגן "על קו הזינוק", אני מחייכת וחושבת לעצמי.. כמה שהוא אידיוט! הוא חושב על שאר הזאבים... אבסורד, כי זאב לעולם לא יוכל לתפוס את מקומו של מלך החיות...
