סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני רוצה..

אני רוצה..
שידבר איתי דרך העיניים..
שאשפיל מבט כי הביט בי
שהמבט שלו ימסמר אותי לריצפה
להיכנע לו... למענו..
לסגוד לו..
לקבל רשות לטעום אותו..
לקבל רשות להתפוצץ..
אני רוצה...
לפני שנה. 24 ביולי 2022 בשעה 21:27

מישהו פעם אמר לי שהחיים הם בעצם אוסף של סיפורים...

חלקם ארוכים, חלקם קצרים..

חלקם מצחיקים, חלקם גורמים להוזיל דמעה...

חלקם מרגשים, חלקם מתסכלים...

חלקם גורמים לפרפרים בבטן, חלקם ללב להתכווץ...

 

זוכרת סיפור, את אותו ערב שישבנו בחוף, רעש הגלים מתנפצים סביבנו, ריח הים המשכר...

הירח ואנחנו... מתעלמים מכל רעשי הרקע... 

מדברים... לאט לאט השתחררתי וחיכיתי שתנשק אותי... 

תסמן עליי בעלות!

מהרגע הראשון סחררת אותי... 

המבט המטריף הזה... 

המגע המשכר... משכר, אפילו יותר מהים!

 

אבל, לכל סיפור יש התחלה, אמצע וסוף...

לפעמים הפרקים קצרים מידי...

בא לי עוד...

ועוד..

 

אבל יש סיפורים שאני רק הקוראת ולא הכותבת...

אז.... 

הולכת אל הלא נודע - פרק חדש? או סיפור חדש?

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י