בטח לא רגע

אני בטוח שמתישהו זכרתי את הכל ברצף. ואת אוהבת את הגברים שלך זוכרים זכורים. אבל עכשיו מכל ההתרגשות הכל שברי זיכרון. הלב שלי פועם מהר יותר את נותנת לי לנשק את הרגלים שלך בפעם הראשונה דוחפת לי אותן לפה ואת הראש שלי לקיר. את מבטיחה לי הפתעה  את בחצאית עור מחזיקה בשוק נותנת לי את מה שקבעת שמגיע לי. את מרוצה כשאני מתפתל והוא עומד דום גאה חזק. אני שלך והוא שלך.את מחייכת את יודעת כמה רציתי. את שולפת אזיקים מאחורי הגב מעל הראש אני שלך את נוגעת בו. זה חסד כלפיי לא זכות שלי. אני גומר את ממשיכה זה כואב לי. את שואלת אם אדום. אני עונה צהוב. את מסבירה לי שוב "תקשורת" אני עצוב שלא יכולתי להמשיך לסבול בשבילך. מקווה,שלא תוותרי עלי. את חונקת אותי בין השדיים שלך השדים לי רוקדים עם השדים שלך והמחנק הופך גן עדן. רק להיות קרוב יותר לסוף מתחתייך. את מצווה שוב "זיין אותי!" אסור לי לפשל. אני משתמש בכל תנועה כדי להיות שלך. את רועדת קצת את מחייכת את מבקשת עוד אני נותן את גונחת. את מעליי עכשיו מטפטפת רוק אל פי "לבלוע!" את מחייכת. אני כבר לא בטוח מה קרה מתי. רק בבקשה תני לי עוד. מהבילבול מהסופה. מחלקי זיכרון מלאים בריח שלך בקול שלך ליטופים שהופכים לצביטות שהופכות לחיבוק שהופך לחיוך. אני שלך.