בטח לא רגע

אהובתי כמה זמן לקח לנו להתרגל לישון יחד. ועכשיו קשה לישון כשאת לא כאן.

קשה לקום כשזה לא כדי לנשק אותך להכין לך קפה. לשמוע על חלום מוזר ללטף כשיש חלום רע. 

לנשק כדי להזכיר לך שאני אוהב אותך

להגיד אני שלך כדי להתחנן להישאר על שפתייך על שדייך בין ידייך בין רגלייך לרגליייך.

פעם ביקשת שהגיע בלי ציפיות. בלי פנטזיות.

אבל את כבר ממזמן לא רק פנטזיה. וכל פעם אני מגלה עוד קצת. מתרגש ממה שיש לי בין הידיים.

מתרגש מהידיים שאוחזות אותי מחבקות משייכות אותי אל הלב שלך.

אני שלך רק שלך.

וגם בעונש כבר כמעט שבוע. אחד שממש מגיע לי.

אבל כבר ממש רוצה שתשתמשי בי שוב. לשמוע אותך נהנת ממה שיש לי לתת לך ורק לך.

אני כותב לך כאן כי אנחנו רחוקים פיזית

כמו שהיינו כשכתבנו פה פעם זה לזאת. לא מזמן אבל כשאהבה הזאת רק התחילה כשהיא עוד הייתה סקרנות ווירטואלית לסיכוי הגדול שלי לאושר כשענית להודעה חסרת סיכוי. אז הינה אני שוב כאן מתגעגע.

רצינו ללכת למסיבה כזאת שהייתה חושפת כמה שאני שלך. מסיבה היום אבל המציאות לא נתנה לזה לקרות. יש לזה סיבות גדולות משנינו. אבל הספקנו לדבר. קיצ', זימה, אהבה ויום יום. וניפגש בקרוב. את תראי ואת כל אלה נדבר ונעשה קרוב אוהב וטוב (רק אם תרשי).

בינתיים ניזכרתי איך בהתחלה היית מתקשרת אליי 

באמצע הלילה על הבוקר כשאני הכי חלש ותמיד ידעת את זה. הזכרת לי שיחקת בי מרחוק וכבר אז כולי שלך. 

סלינה מלכה שלי

כל כך הרבה זמן שלא כתבתי לך כאן

יש לי מזל. בדרך כלל אני יכול להגיד לך הכל כשאני מולך מביט בך בעיניים. לפעמים יש לי מזל אני יכול להגיד לך כמה אני אוהב אותך תוך כדי שאני מנשק לך את הרגלים. ולפעמים כשאת מעלי אני מתחנן שתשארי עוד. אבל הרבה זמן לא היינו יחד זה מרגיש שיותר מאי פעם מאז שהכרנו.

אבל יש לי מזל, מחר אלחש לך קרוב קרוב אהבה שלי, מלכה שלי. ואת כתמיד תעשי בי כרצונך. כמו שלימדת אותי לאהוב ולהיות נאהב. כך תעשי בי כרצונך.

נהיה רחוקים במדבר. רק את ואני סגורים מהעולם מאחורי קירות, חלונות וטלפונים על השתק.

נצא רק כדי לטעום ממה שיש לאכול פה. נחזור חזרה אל החום שלנו. אני אפול לרגלייך ספק אם אצליח לקום. את תעשי בי כרצונך ואני אבקש רק להיות כרצונך. 

"כנס לאוטו." את מצווה בלחש דרך הטלפון. "אבל...."

"אני יודעת אין לך הרבה זמן. אבל  מה שיש הוא כולו שלי!" אני נכנע כמו תמיד ונכנס לאוטו.

באוטו את מספרת לי את כל הדברים שאת הולכת לעשות לי. איך תשתמשי בכל חלק שלי. איך תלטפי אותי...מוגמר, מעט מדמם ורועד.

את יכולה לשמוע את הלב שלי פועם. בוודאי יכולה לראות את הצעצצוע שלך נלחץ במכנסיים.

לא יודע עם תעשי לי את כל מה שלחשת או אולי תבחרי אחרת. אבל כל מה שאני רוצה זה שתהיי איתי את.

כמה אני שלך?

הערת אותי בשעה 03:00 בלילה

הערת אותי אליך מחלום עליך

הערת אותי אל שנה ראשונה שלנו יחד.

ככה אני שלך.

מחר נתראה אחרי יותר מדי זמן.

יותר מדי זמן שלא סגדתי לך שלא סיפקתי אותך.

אנחנו לא רומזים בשיחות הטלפון אנחנו מפנטזים יחד.

חשוב לי לספר לך לא גמרתי מאז שנתת לי את ההוראה....כל כך מזמן. יד אחת שלך צובטת לי את הפיטמה (את נהנת לראות איך לימדת אותי לאהוב את הכאב שאת נותנת לי) היד השניה גורמת לי להתפתל מעונג.

אני יודע מותר לי לבקש לגמור ואולי גם תסכימי. אבל אני רוצה להית כולי שלך. את לא צריכה לקשור אותי כדי שאהיה כנוע, משותק, רועד, חלש. מולך.

איחרת.

אני יודע.

אני סולחת לך.

אני אוהב אותך.

גם אני אוהבת אותך.

אני יכול להתחנן?

רק כשאתה על ארבע.

לידך אני תמיד.

שב תאכל.

תודה לך.

מה תודה תתפשט.

אני עוד רעב.

זה טעים לך?

טוב שהשארתי מקום.

זה המקום שלך.

תודה לך.

רציתי לכתוב אבל אני לא כל כך מצליח....

אז מזל שאת כתבת כדי שיהיה לי מה לקרוא כשאני כל כך רוצה אותך...לקרוא את מה שכתבת זה בינתיים מחזיק עד שתקרעי אותי