בטח לא רגע

מחר נתראה אחרי יותר מדי זמן.

יותר מדי זמן שלא סגדתי לך שלא סיפקתי אותך.

אנחנו לא רומזים בשיחות הטלפון אנחנו מפנטזים יחד.

חשוב לי לספר לך לא גמרתי מאז שנתת לי את ההוראה....כל כך מזמן. יד אחת שלך צובטת לי את הפיטמה (את נהנת לראות איך לימדת אותי לאהוב את הכאב שאת נותנת לי) היד השניה גורמת לי להתפתל מעונג.

אני יודע מותר לי לבקש לגמור ואולי גם תסכימי. אבל אני רוצה להית כולי שלך. את לא צריכה לקשור אותי כדי שאהיה כנוע, משותק, רועד, חלש. מולך.