בטח לא רגע

אני בטוח שמתישהו זכרתי את הכל ברצף. ואת אוהבת את הגברים שלך זוכרים זכורים. אבל עכשיו מכל ההתרגשות הכל שברי זיכרון. הלב שלי פועם מהר יותר את נותנת לי לנשק את הרגלים שלך בפעם הראשונה דוחפת לי אותן לפה ואת הראש שלי לקיר. את מבטיחה לי הפתעה  את בחצאית עור מחזיקה בשוק נותנת לי את מה שקבעת שמגיע לי. את מרוצה כשאני מתפתל והוא עומד דום גאה חזק. אני שלך והוא שלך.את מחייכת את יודעת כמה רציתי. את שולפת אזיקים מאחורי הגב מעל הראש אני שלך את נוגעת בו. זה חסד כלפיי לא זכות שלי. אני גומר את ממשיכה זה כואב לי. את שואלת אם אדום. אני עונה צהוב. את מסבירה לי שוב "תקשורת" אני עצוב שלא יכולתי להמשיך לסבול בשבילך. מקווה,שלא תוותרי עלי. את חונקת אותי בין השדיים שלך השדים לי רוקדים עם השדים שלך והמחנק הופך גן עדן. רק להיות קרוב יותר לסוף מתחתייך. את מצווה שוב "זיין אותי!" אסור לי לפשל. אני משתמש בכל תנועה כדי להיות שלך. את רועדת קצת את מחייכת את מבקשת עוד אני נותן את גונחת. את מעליי עכשיו מטפטפת רוק אל פי "לבלוע!" את מחייכת. אני כבר לא בטוח מה קרה מתי. רק בבקשה תני לי עוד. מהבילבול מהסופה. מחלקי זיכרון מלאים בריח שלך בקול שלך ליטופים שהופכים לצביטות שהופכות לחיבוק שהופך לחיוך. אני שלך.

הייתי רוצה להיות לרגלייך כשאת לומדת, כשאת קוראת משנת.להרגיש אותך חושבת מטיילת לי על הגב במחשבות שלך. תוך כדי בודקת מדי פעם שהוא עדיין עומד. הוא עדיין שלך. את יודעת את זה. את נוזפת בי "תהיה בשקט כשאני לומדת, איך אתה מדבר תמיד כשלא צריך. ולא מדבר כשצריך. לא מחונך!"

אני רוצה שיהיה לך טוב

סיימנו את השיחה 

אני רוצה כל כך לפגוש אותך

רוצה יותר מבפעם הראשונה

וגם אז כבר רציתי אבל לא הכרתי 

באתי עם פנטזיה ואת היית אמיתית

כנה כמו בכי וצחוק

עכשיו אני רוצה כל כך לפגוש אותך

שוב אמיתית 

אני כבר יודע את המקום שלי

בין ידיך בין רגליך 

אבל גם רק איתך

ברגעים של נשימות עמוקות ושתיקות

מקשיב למילים 

מחכה לבדיחה

מקווה להיות נכון לך 

שהכל יהיה אמיתי

אני אבוא על מדים.
קצת מלוכלך בפנים מלוכלך בחוץ.
אני כבר לא הילד שהייתי בתחילת המלחמה (גם אליה לא הגעתי כל כך צעיר). גם לא לוחם מהולל אף פעם לא הייתי. אבל נלחמתי.
אין צלקות שאפשר להתפאר בהן, רק לשתוק איתן.
אבל את תרחמי עלי באותו הרגע. תתני לי חיבוק שיגיד לי כאן אתה רק חייל שלי ואין לך מה לעשות עם נשק. "פרק אותו" את אומרת. "שתה" את נותנת לי מים "לא שמרת על עצמך כמו שבקשתי. אתה אדום וכפות הידיים מחוספספות" אני שומע קצת כעס בקול שלך. אבל גם קצת צער. "תתפשט, וכנס להתקלח." אני עושה הכל מהר, אנחנו שותקים. אני יוצא אחוצה מתפלל למצוא אותך ערומה ומחכה. אבל את מעולם לא היית צריכה לעמוד בתפילות שלי. את יושבת על המיטה ומסמנת לי, על ארבע. אני יודע מה יבוא עכשיו את דוחפת את הרגלים שלך לפה שלי, את דורכת על הזין העומד עד כדי כאב את מעלה אותי לאט את מורידה אותי לבין רגליך את נותנת לי לטעום את משכיבה אותי על הגב אוזקת את היידים ומתחילה לרכב את דורשת "תגמור חייל שלי תגמור" את חונקת לא נשאר לי אוויר ואני כל כולי שלך בין במחנק ובשחרור....אבל כל זה בסך הכל פנטזיה שעוד לא התממשה. ואת לא פה כדי לממש לי פנטזיות. את לא כאן משום סיבה שהיא לא כל כולה את. אני כאן כדי לעשות לך טוב חייל צעצוע אבוד מקווה להשתתף שוב במשחק.

סוף סוף הסכמת לבוא אליי

סוף סוף יכולתי לבשל לך

סוף סוף 

ותמיד יפה 

ותמיד חכמה 

ןסוף סוף הריח גם על המיטה שלי

אז התנייה פאבלובית התנייה קלאסית התנייה אופרנטית...את צריכה לקבל התנייה על שמך.

כשאני רואה שאת מתקשרת אני רק רוצה לענות

כשאני שומע את הקול שלך אני מתרגש וקצת מפחד

כשאנחנו מדברים אני לא יודע מה לומר ותמיד נשאר שותק מדי

כשאת נוגעת אני נכנע מנסה להתפתל קרוב יותר אלייך

כשאת מרוצה אני רוצה מזה עוד

כשאת רוצה מחמאה אני שוכח מה רציתי להגיד

כשאני סוף סוף מצליח אני מודה לך

כשאת אומרת ללכת אני מתעכב ליד הדלת

כשהשיחה מתנתקת אני נשאר לחכות

את צריכה לקבל התנייה על שמך 

רק מקווה מבחירה שזה עושה לך טוב

לקח לי זמן לכתוב לך כאן.

אני יודע שהקצב שלי לא עומד בקצב שלך (בניגוד לדברים אחרים). אני לא חושב מספיק מהר אני לא מדבר מספיק מהר. אבל אני שלך צעצוע שבור עם גלגל חורק ולא מושלם. שתדעי שאני יודע שמגיע לך יותר. אבל אני שלך. 

קטעי הזיכרון שתקתי כשראיתי אותך לובשת את מה שלבשת. ידעת  שלא אצליח לדבר אשאר המום לא יודע על מה להסתכל קודם. "על ארבע" ציווית בלי מאמץ. נפלתי על הרציפה רועד. הרמת אותי עם קצות האצבעות של רגליך הן חלום שהתגשם. כיוונת אותי עם כל תנועה ומבט. ריחמת עלי בכאב ריחמת עלי בעונג. רציתי לתת לך כל מה שתוכלי לבקש. אני רק מקווה שזה עשה לך טוב אבל אין סיכוי שזה עשה לך טוב כמו שזה עשה לי. את יודעת את נפש רכושך. ורכושך צעצוע שבור עם גלגל חורק ולא מושלם.

כשעצרת באמצע אחרי שנתת לי קצת להרגיש את הנדיבות שלך....כשעצרת באמצע קצת רציתי למות.

אבל אז חייכת והסברת שלכל דבר יש מחיר...ואז חייכת חיוך מתוק, אכזרי. ראיתי כמה טוב לך שאני מתפתל...וזה שווה את זה...אבל עכשיו זה כואב לי ומותר לי רק לחכות.

הייתי רוצה להעביר לך את הלילה.

אבל אסתפק בלאחל לך לילה טוב.

הייתי רוצה שתתעוררי איתי בבוקר.

אבל אסתפק בזה שתתעוררי אחרי שינה טובה.

הייתי רוצה שתפשיטי אותי במבטים 

אבל אסתפק בזה שתפזלי לכיווני

שאהיה שווה לך רגע אחד קרוב