בטח לא רגע

"כנס לאוטו." את מצווה בלחש דרך הטלפון. "אבל...."

"אני יודעת אין לך הרבה זמן. אבל  מה שיש הוא כולו שלי!" אני נכנע כמו תמיד ונכנס לאוטו.

באוטו את מספרת לי את כל הדברים שאת הולכת לעשות לי. איך תשתמשי בכל חלק שלי. איך תלטפי אותי...מוגמר, מעט מדמם ורועד.

את יכולה לשמוע את הלב שלי פועם. בוודאי יכולה לראות את הצעצצוע שלך נלחץ במכנסיים.

לא יודע עם תעשי לי את כל מה שלחשת או אולי תבחרי אחרת. אבל כל מה שאני רוצה זה שתהיי איתי את.

כמה אני שלך?

הערת אותי בשעה 03:00 בלילה

הערת אותי אליך מחלום עליך

הערת אותי אל שנה ראשונה שלנו יחד.

ככה אני שלך.

מחר נתראה אחרי יותר מדי זמן.

יותר מדי זמן שלא סגדתי לך שלא סיפקתי אותך.

אנחנו לא רומזים בשיחות הטלפון אנחנו מפנטזים יחד.

חשוב לי לספר לך לא גמרתי מאז שנתת לי את ההוראה....כל כך מזמן. יד אחת שלך צובטת לי את הפיטמה (את נהנת לראות איך לימדת אותי לאהוב את הכאב שאת נותנת לי) היד השניה גורמת לי להתפתל מעונג.

אני יודע מותר לי לבקש לגמור ואולי גם תסכימי. אבל אני רוצה להית כולי שלך. את לא צריכה לקשור אותי כדי שאהיה כנוע, משותק, רועד, חלש. מולך.

איחרת.

אני יודע.

אני סולחת לך.

אני אוהב אותך.

גם אני אוהבת אותך.

אני יכול להתחנן?

רק כשאתה על ארבע.

לידך אני תמיד.

שב תאכל.

תודה לך.

מה תודה תתפשט.

אני עוד רעב.

זה טעים לך?

טוב שהשארתי מקום.

זה המקום שלך.

תודה לך.

רציתי לכתוב אבל אני לא כל כך מצליח....

אז מזל שאת כתבת כדי שיהיה לי מה לקרוא כשאני כל כך רוצה אותך...לקרוא את מה שכתבת זה בינתיים מחזיק עד שתקרעי אותי

רק הטעם שלך נשאר.

מכל הדברים שהיו נראים לי חשובים.

כשאת מעליי כשאני לרגלייך כשאני בתוכך.

פעם היה לי סיפור על עצמי.

עכשיו אני מחכה לספר לך,

כי אם לא מה הטעם.

אני מחכה לשמוע אותך בבוקר ואז בערב.

אני מפחד לאבד אותך בין לבין,

אני מחבק אותך חזק יותר,

שתרגישי בטוחה כמו שמגיע לך.

אני רק רוצה לשמוע שטוב לך,

אני רק רוצה לשמוע שטוב לך איתי.

כל פעם שאת מחבקת,

אני רוצה ליפול על הברכיים.

אבל את נותנת לי לעוף 

רכוש, עפיפון קשור בחוט,

מתחנן שלא תשחררי.

מתחנן לעוד משיכה לעוד שריטה קטנה מהיד המופלאה לנשיקה משפתיים עדינות.

מתחנן אליך.

את מסתכלת עלי בחיוך

את מחזיקה אותי בשתי ידיים רועדות

את חושבת מהר

אני זז לאט

אני מחזיק אותך חזק

אני רוצה את החיוך

ומכל זה

אנחנו מנסים לרקוד

אנחנו מצליחחם לדבר

אנחנו לומדים לאהוב בשניים

יש דברים שראויים לבמות מכובדות יותר,

אבל כאן אפשר לכתוב אותם ערומים.

מעולם לא הרגשתי "סקסי" מעולם לא הרגשתי "יפה" בטח לא "יפה שלי" ניסיתי לבדוק האם זה שקר? 

אבל האמת היא שהרגשתי את כל אלה באמת הרגשתי כשאת הסתכלת עלי כשאני בתחתונים

עם שני אזיקי עור על הידיים שלי  חשוף על הברכיים 

עם זין בהקשב לפקודתך. ואת מחייכת.

את מתקשרת אליי כדי לאונן.

אני מודה לך על הזכות. עכשיו אני רק צריך להבין איך אני יכול להיות איתך מרחוק בחוויה כל כך מיוחדת. אז כנות תהיה התחלה טובה. שתדעי שרק מלשמוע אותך ככה עומד לי. זיכרון הריח שלך עולה לי באף אני יכול לראות את המבט שלך. את התנועה אחורה עם הראש כשטוב לך את השיער הפזור על הכרית. אני מרגיש את השריטה היפה שהשארת על הגב שלי. את לא יודעת כמה אני גאה בה. הנשימה שלי נעצרת בכל פעם ששלך. את מבקשת שאדבר איתך.  אני יכול רק לספר לך שאני מקווה שהפיטמה שלך עכשיו רגישה כמו שאני מדמיין אני יודע שהיא יפה כמו שאני זוכר. אני מספר לך איפה הייתי מחזיק אני מספר לך איך הייתי מתחנן. איזו זכות להיות בצד השני של הקו כשאת מאוננת.

אני מספר לך שאוננתי בלי רשות אני מכה על חטא. את בסוף סולחת ואני מחכה לשלם את המחיר. את שמחה לדעת שחשבתי עלייך את מבינה שאני כבר לא יכול אחרת? 

את שולחת תמונה. הייתי רוצה להיות מולך לחפון אותם להתחנן שנתפשט. את תסכימי? ארד על ארבע אבקש לטעום הכל. תסכימי? את תחברי לי את הקולר ואצ האזיקים. את על הגב מחזיקה בחיבור וספק לוחשת ספק מצווה קדימה. אני מתחיל לעבוד. את שולחת יד אחת לחנוק אותי כי את יודעת שזה יגרום לו לגדול בתוכך. את עושה את הקולות האלה...הקולות שמזכירים לי מה מקומי. אבל אלה רק דמיונות  ובינתיים אני יכול רק לשמוע אותך בטלפון ולהתחנן שתרשי לי גם.

אני רוצה לישון. 

לא ככה כמו שאני עכשיו. רחוק.

אני רוצה לישון אחרי שהזעתי בשבילך

שספגתי את כל הכעס והיום יום שלך מקצה העקב מקצה השוט. אני רוצה לישון כשאני עוג עונד את העזיקים מעור. אלה שאומרים שאני שלך. 

לישון אחרי שגורמת לי להתחנן ואז אישרת ואז המשכת עד שהתפתלתי שוב. לישון כשאת מחייכת.