את מתקשרת אליי כדי לאונן.
אני מודה לך על הזכות. עכשיו אני רק צריך להבין איך אני יכול להיות איתך מרחוק בחוויה כל כך מיוחדת. אז כנות תהיה התחלה טובה. שתדעי שרק מלשמוע אותך ככה עומד לי. זיכרון הריח שלך עולה לי באף אני יכול לראות את המבט שלך. את התנועה אחורה עם הראש כשטוב לך את השיער הפזור על הכרית. אני מרגיש את השריטה היפה שהשארת על הגב שלי. את לא יודעת כמה אני גאה בה. הנשימה שלי נעצרת בכל פעם ששלך. את מבקשת שאדבר איתך. אני יכול רק לספר לך שאני מקווה שהפיטמה שלך עכשיו רגישה כמו שאני מדמיין אני יודע שהיא יפה כמו שאני זוכר. אני מספר לך איפה הייתי מחזיק אני מספר לך איך הייתי מתחנן. איזו זכות להיות בצד השני של הקו כשאת מאוננת.
אני מספר לך שאוננתי בלי רשות אני מכה על חטא. את בסוף סולחת ואני מחכה לשלם את המחיר. את שמחה לדעת שחשבתי עלייך את מבינה שאני כבר לא יכול אחרת?
את שולחת תמונה. הייתי רוצה להיות מולך לחפון אותם להתחנן שנתפשט. את תסכימי? ארד על ארבע אבקש לטעום הכל. תסכימי? את תחברי לי את הקולר ואצ האזיקים. את על הגב מחזיקה בחיבור וספק לוחשת ספק מצווה קדימה. אני מתחיל לעבוד. את שולחת יד אחת לחנוק אותי כי את יודעת שזה יגרום לו לגדול בתוכך. את עושה את הקולות האלה...הקולות שמזכירים לי מה מקומי. אבל אלה רק דמיונות ובינתיים אני יכול רק לשמוע אותך בטלפון ולהתחנן שתרשי לי גם.