היא על קוצים בזמן האחרון, לא כל כך מקשיבה, מתחצפת. פניתי לשיטה פרימיטיבית על מנת למקד אותה. לקחתי מקל וחיברתי את הויברטור האהוב עליה לקצה המקל, מאונך לו.
היא ישבה בחדר, רגליים על השולחן, מדברת עם חברה, לא יודע על מה. העברתי את המקל מאחוריה, מעל הראש שלה. הויברטור מול עיניה. היא התבלבלה, מלמלה תירוץ כלשהו וסגרה את השיחה. מבטה ממוקד בויברטור, הזזתי אותו, והיא אחריו. הולכתי אותה לסלון, הנמכתי את המקל והיא התישבה על השטיח.
הפעלתי את הויברטור. היא המשיכה להתבונן בו בישיבה, פתחה את המכנס, נשענה קצת אחורה והורידה את המכנס יחד עם התחתון. הנמכתי את המקל, והיא קירבה את אגנה אל הויברטור עד שהרגישה אותו. עצמה עיניים.
סובבתי את המקל כך שהויברטור הקביל לרצפה, מכוון אליה כמובן. היא קירבה את אגנה ונתנה לו להחליק לאט לתוכה. ישבנה על השטיח זז מעט קדימה ואחורה. הוצאתי אותו ממנה והרמתי מעט. היא שמה את ידיה על הרצפה, הרימה את ישבנה באוויר ועטפה את הויברטור שוב. עשיתי זאת שוב, היא הרימה את אגנה גבוה יותר.
אחרי כמה זמן ידיה התעייפו, כל הפוזיציה לא הייתה מאד נוחה לה. הוצאתי ממנה את הויברטור וסובבתי אותו קצת כלפי מעלה. היא לא יכלה להחדיר אותו ככה. היא הסתובבה ונעמדה על ארבע, היא הלכה ברוורס עד שהויברטור החליק שוב פנימה.
כיוונתי את הויברטור למטה והרמתי אותו גבוה יותר. היא קרבה את הראש לרגליים והרימה את התחת גבוה, שוב הצליחה להגיע. הרמתי אותו גבוה יותר, היא עברה לעמידת נר, רגליה הונפו באוויר, ידיה תמכו בגבה.
הרמתי אותו אפילו גבוה יותר. היא נאלצה לבצע עמידת ראש מלאה בשביל להרגיש רק חצי מהויברטור בתוכה. היא קצת התנדנדה בחוסר יציבות, הויברטור נלחץ לצד הנגדי לכיוון המעידה. היא התחילה להרגיש את שרירי הבטן הכואבים, המעבר היה רציף בין תחושת הכאב בבטן לתחושה מעל הבטן - בין רגליה. הדם זרם לראשה.
היא התחילה להאנח, לרעוד. משכתי במהירות את הויברטור החוצה. היא נפלה על השטיח בייאוש.
-----
שישה ימים קודם לכן:
'אל תאיים עליי, אני יכולה להעביר שבוע בלי לגמור בעמידה על הראש. בלי בעייה.'
לפני 14 שנים. 5 בספטמבר 2010 בשעה 2:24
