ישנם שני סוגים של אנשים וזו לא התחלה של בדיחה- יש את האנשים המרוצים ויש את האנשים הלא מרוצים.
האנשים הלא מרוצים באמת מוכי גורל, שום דבר לא הולך להם. אף פעם לא מתייחסים אליהם באופן הוגן, העבודה שלהם תמיד אינה מתאימה להם, הם לעולם אינם מוצאים את בן הזוג המושלם.
הם אנשים ערכיים, הם לעולם לא יכולים לבחור בחופשיות במה שעושה להם טוב, תמיד הערכים שלהם יתנגשו עם זה. אבל הם לא עקשנים, הערכים שלהם יכולים להשתנות עם הגיל, עם הנסיון, רק המשפט לעיל תמיד נשאר קבוע.
בשיא של אירוניה הם אנשים שמסתפקים במועט, אבל אפילו את זה אין להם. כמעט כל חבר שהיה להם בעולם בגד בהם או מאס בהם, המשפחה שלהם (באמת) לא שווה כלום. אפילו את המנה האהובה עליהם הורידו מהתפריט, והשיר החביב עליהם אף פעם לא מושמע ברדיו.
אני נתקל באנשים שמחפשים תשובה ונשבר לי הלב. לו רק הייתם אנשים מהסוג השני...