קושי לוגי

יום כיפור מעלה רגשות חזקים אצל כולם, בעיקר אצל אלה שהוא "חסר משמעות" עבורם.
אולי זה כי חלק גדול מאיתנו צם בבית הוריו, אולי זו האווירה של היום הזה. אין מכוניות, אין חנויות, אין טלוויזיה.

אנשים שואלים אותי, חילוני נאור שכמותי, "אתה בטח לא צם, נכון?" בכיווץ עיניים וחיוך נבוך. ההנחה היא שמסורת זה בסדר כל עוד זה לא דורש ממך מאמץ או הקרבה- סופגניות ומשלוחי מנות הרבה יותר מקובלים חברתית. לא ברור להם מדוע אדם יקשה על עצמו בכוונה, אלא אם הוא חבר בכת האורתודוכסים.

רובם כן מאתגרים את עצמם, הם פשוט צריכים סיפור כיסוי ראוי- לימודים, ספורט, דיאטה, פירסינג, אוכל חריף, שתייה חריפה וכדומה. סולידריות חברתית זה פאסה.

יום כיפור? לא תודה, כבר ביקשתי סליחה במשרד.