נ' נכנסה הבייתה, "מצאת את המקום בקלות?", לא הבנתי את התגובה אבל הרצינות שלה נראית מבטיחה. היא נכנסת לחדר המקלחת להחליף.
אני מתיישב על הכיסא, נשען לאחור ועוצם עיניים, היא מתחילה לעבוד. נ' לוקחת מטלית לחה ומתחילה מלמעלה. מלטפת, מרימה שיערה, מנגבת תאים מתים שהצטברו. התנועה שלה עדינה ומדוייקת כמו מתעלמת אומנותית. אמנם אני יודע שהיא נאלצת להצמד עם שדיה מסיבות פיזיולוגיות, אך עדיין אני רואה זאת בעין יפה.
היא מרימה את רגליי ומניחה אותם על הדום, חולצת נעליים ומביאה דלי מים. היא שופכת קצת מים ומקרצפת היטב, שכבות של לכלוך נמסות וזורמות עם המים, אני מביט ומכשכש באצבעותי. כשהיא מתכופפת תחתוניה נחשפים לרגע, וכמו ילד אני מחסיר פעימה, מרגיש אשם ותחושת הישג בו זמנית.
אני מוריד בעצמי את רגליי לרצפה, מרגיש כמו חדש. נ' יורדת על הברכיים, אני מסתכל עליה מלמעלה מחייך, לא הרבה אנשים יורדים בימינו על הברכיים. היא מרטיבה, משפשפת, שואבת. ברור שזו עבודה אינטימית, אני מאד לא מתחבר לריחוק בו נוהגים מרבית האנשים בסיטואציות דומות.
נ' הולכת למקלחת, מזיעה אך לא מותשת. בזמן שהיא מחכה לזרם המים החמים היא שוטפת את הכיור. היא משירה מבט אל המראה, פוגשת פניה המעוטרים בשיערה האסוף בקפידה, הולכים ונעלמים מאחורי מסך של אדים.
היא יוצאת מהמקלחת בבגדים בהם באה, מוכנה לחזור לדרכה, תהא אשר תהא.
מי אמר שלגברים ולנשים אין פנטזיות משותפות?