חשיפה אישית

אהבתי

ובכן, הוא הסכים כפי שרובכם ניבאתם...

אבל! 

ה24 שעות שהוא קיבל למחשבה נוצלו למחשבה גם על ידי. היו 24 שעות לא פשוטות כלל. עשיתי חושבים, בחנתי אופציות, בדקתי איך אפשר למזער את הנזק ולצערי או למזלי הגעתי להחלטה שאני לא רוצה. הפן המוסרי כבד מדיי עבורי. לשחק עם בעל של חברה זה אמנם מגרה מאוד אך על המשקל מונח הרבה מעבר לתענוג האישי שלי. 

הייתה לנו שיחה לא פשוטה כעבור היממה הזאת ובעיקר היה קשה לי לוותר עליו. אך עם כל הקושי אני בחרתי לרדת מזה. 

הוא היה בהלם. לא ציפה שאני אסרב. ניסע לשכנע, להתחנן, להבטיח שזה לא יפגע בשום צורה לא בחברות שלנו ולא ביחסו אל אישתו אבל עמדתי על שלי. הרי ברור לי שהוא מדבר מהזין. סיימנו את השיחה וחשתי הקלה ובעיקר גאווה בעצמי שלא ויתרתי על הערכים החשובים למרות הגירוי העצום.

מקווה שהלהט יעבור לו במהרה. האמת, עד אז מעדיפה תקופה לא להתקל בו כלל.

מקבלת ממנו הודעה "אני לא מפסיק לחשוב על מה שעשית לי באותו ערב. לא מצליח לישון בלילה. רק עוצם עיניים ורואה אותך. מתחנן אלייך, תמשיכי! השתיקה שלך גומרת עליי! אני לא מסוגל להתרכז בעבודה, בכלום"

לקח לי יום שלם לחשוב מה הדבר הבא שבא לי לעשות לו.

לאחר מחשבות ותהיות רבות שלחתי לו את ההודעה הבאה:

___ היקר!

מה שעשיתי באותו הערב היה סוג של מבחן. עמדת בו בהצלחה וזה היה לי נעים מאוד. לא אשקר, הדבר היחיד שעוצר בעדי להמשיך זאת אישתך, חברה טובה שלי. לא חושבת שמגיע לה שבעלה יבגוד אבל אם זרמת עם זה אז אני מבינה שלך אין בעיה לבגוד בה ובין כה תעשה את זה. אני מעדיפה שזה יהיה איתי. אני רוצה להבהיר שאתה לעולם לא תחזור להיות עצמך אחרי שתתרגל אליי. אתה לא תוכל לנשום בלעדיי. זה יהיה קשה ומטריף בו זמנית. לכן, אני מאפשרת לך לחשוב 24 שעות. מחר בול בשעה הזאת אני רוצה לקבל ממך הודעה עם ההחלטה המודעת שלך שתקבל לא עם הזין החרמן שלך אלא עם הראש. מאותו הרגע לא תהיה דרך חזרה!

מה לדעתכם הוא יחליט?

מי שלא הספיק שלא יבכה אחר כך.

חבורה של כלבים בכיינים😪😰

זהו! נגמר!

מנצלת את העובדה שאף אחד לא במשרד.

כזאת אני...נצלנית!

מ ש ו ע מ מ ת

הייתה פה תמונה הורסת של רגליי. מי שפספס, הפסיד 😈😈😈

יותר מחודש שלא פגשתי אותה וגם לא ממש הגבתי לה להודעות.

שלשום התקשרתי אליה כי הייתי צריכה אותה למשהו. 

היא מיד נענתה בחיוב.

אמרתי שתגיע אליי הביתה לעזור לי בבישולים ועוד. אבל, בתנאי שהיא לא מדברת, חוץ מכן ולא. ואם יש לה שאלה מסוימת היא צריכה לרדת על הברכיים, לקבל רשות לשאול ורק אז לדבר. חוץ מזה, דרשתי קוד לבוש. טייץ בלי תחתונים וחולצת טריקו בלי חזייה. רוצה שתראה ותרגיש זונה-מנקה מוזנחת. בלי בושם ובלי איפור. 

הגיעה. 

איך שפתחתי לה את הדלת, ראיתי את ההתרגשות שלה. חייכה אותי:)

חייבת לציין שעשתה עבודה מצוינת, הכל בשקט בהכנעה מושלמת. ביקשתי ממנה גם להחליף מצעים בכל החדרים. סידרה לי אותם כמו בבית מלון, מצחיקולה. גם ביקשה רשות לנקות את המקלחת והשירותים. אלופה! 

בסוף ישבנו לקפה עם עוגה שהיא הכינה. טעימה בטירוף! האמת, יש לה ידיים זהב!

קיבלה חיבוק ותודה ממני ואז נפלה על 4 לנשק לי את הרגליים. האמת? ריגשה אותי הכלבה.

אמרתי לה שיהיו עוד פעמים שאקרא לה. לא הייתה מאושרת ממנה באותו הרגע.

וכך בעצם תקתקנו, אני והכלבה, את הכל בפחות מ4 שעות.

נפגשנו אצל חברים. מכירה אותו המון שנים. ידעתי שהוא דלוק עליי. כל פעם שנפגשים, הוא לא מוריד ממני את המבט. הוא ואשתו חברים טובים שלנו. הכרנו דרך הילדים. מצב מוכר ושגרתי. הוא ג'נטלמן אמיתי. נסענו אף לנופש משותף יחד בחו"ל, ככה שני זוגות חברים. יושבים במסעדה והוא דואג להכל, מביא, מוזג וכו'.

בקיצור, בחזרה לאותו מפגש חברים. החלטתי שאנסה. מקסימום יצליח. ולא, נשכח כלא היה. יושבים כולנו, מקשקשים, שותים ואני כותבת לו הודעה שייכנס לשירותים ויתחיל לאונן וישלח לי תמונה. אני רואה את העיניים שלו מביטות על צג הטלפון, מיישר מבט אליי ושוב מוריד לטלפון. חושב כמה שניות. השניות הכי קריטיות, הכי מורטות עצבים שהיו לי. הלב שלי דופק כמו מטורף. מה יהיה אם לא יסכים? איך אביט לו בעיניים אחרי זה? אבל זה כבר נעשה ואין דרך חזרה.

אחרי אותן שניות מטורפות, הוא קם, מכניס את הטלפון לכיס והולך לכיוון השירותים. אני נושמת לרווחה ומתרגשת בו זמנית. מחכה לתמונה. עוברות כמה דקות והתמונה מגיעה. אני יוצאת לעשן ופותחת אותה. ואווו, הלם! עזבו את זה שמה שראיתי שם היה שוס אבל הוא באמת עשה את זה. אני כותבת לו שהוא יכול לחזור לשולחן וממשיכה לעשן. כולי רועדת. רק שאף אחד לא יצטרף אליי לסיגריה עכשיו. רוצה רגע להיות לבד ולעכל מה קרה פה. ואללה, הצליח! אני מרוצה מאוד! 

פתאום דלת המרפסת נפתחת והוא יוצא. אני עם הגב אליו אומרת שאהבתי את התמונה. הוא משיב שהוא שמח מאוד ומתרגש ושזה חירמן אותו ממש. שואל אותי מה עכשיו? אמרתי שאחשוב על זה אחר כך וכיביתי את הסיגריה.

נראה מה ייצא מזה...

קראתי לא מזמן כתבה של איזה פרופסור לפסיגולוגיה על כך שהמוח שלנו לא בנוי להנאות אינסופיות. הוא פשוט לא מוכן להכיל, מתרגל ולא מגיב להנאה כהנאה, מה שבסופו של דבר מונע מאיתנו תחושת אושר.

הדרך אל האושר זהו האושר האמיתי.

אני למזלי, רגילה להנאות ולעיתים בא לי דווקא שהדברים יהיו במרחק, נחשקים ומעוררים געגוע אבל פאק! לא מוכנה לשחרר את הכלב שלי.

היום לא ישנתי טוב, הוא לא היה לרגליי.

אתמול כשחזרנו מסופ"ש, שיחררתי אותו הביתה. רציתי לנוח ממנו ולהתגעגע והתגעגעתי ביג טיים...עד כדי כך שהיה לי קשה להירדם, התעוררתי כל חצי שעה בערך וקמתי מפורקת, כאילו משאית עברה עליי.

יושבת במשרד ולא מצליחה לאפס את עצמי. 

הכלבה שלחה הודעה שהיא מתגעגעת. בא לי להביא אותה לכאן שתעשה לי מסאג' כמו שצריך ודווקא עכשיו בא לי שתתרכז בשדיים. הפטמות זקוקות לעיסוי ויניקה דחוף!!!!! 

האושר! אני בדרך! או שהוא בדרך אליי??!!

שמישהו כבר יכין לי פה קפה🤯🤯🤯

עם כלבלב ששוכב לרגליי וממתין להוראות!

איזה סוף שבוע מהמם!

תהנו סוטים!

אנחנו יושבים בבית קפה, בדרך לכנרת.

אני עם כפכפים ושמלה קצרה ורחבה.

יושבת מולך, רגל על רגל, מנדנדת את הכפכף על הרגל בצורה ילדותית. שותה אייס קפה.

אתה מולי עם האספרסו הארוך שלך. חחח ארוך. אף פעם לא הבנתי את השם הזה. מה ארוך בו? כולה שני שלוקים. אבל אתה...אין, אתה מתענג עליו כאילו אין מחר. מתבונן מסביב ומתעצבן מהרעש של הילדים. מצחיק אותי שאתה כל כך חסר סבלנות כשזה מגיע לילדים. אל-הורי זה נקרא? נו טוב. מה אכפת לי? למזלי, אני לא צריכה לעשות איתך ילדים.

אני מתחילה לשחק עם הרגל שלי מתחת לשולחן...נוגעת לא נוגעת בך ומסמנת לך עם האצבע להסתכל עליי. זהו! עכשיו זה רק שנינו שם, בלי רעשי רקע. אתה מרוכז רק בי, במבט שלי, ברגל שלי מתחת לשולחן. אני מעלה אותה לכיוון הזין שלך ומרגישה איך הוא מתקשה. זה מחרמן אותי. בא לי להזדיין איתך עכשיו. אני עושה לגימה מהאייס וקורצת לך. אתה מבין מיד מה אני רוצה. מוריד יד אחת למטה לכיוון הרגל שלי ומתחיל לעסות לי את האצבעות. אני מרגישה איך הרטיבות מתגברת ואני אומרת לך לבקש חשבון.

אנחנו יוצאים מבית הקפה לכיוון הרכב. יש לנו עוד כשעה נסיעה ליעד. וכשנגיע ייקח זמן עד שנהיה לבד אז אני מחליטה לנצל כל רגע של הנסיעה.

אתה מתחיל לנהוג, אני שולפת את הזין שלך מהמכנס ומתחילה לשפשף. משפשפת ועוצרת, משפשפת ועוצרת. מתה על הרגעים האלה שאתה נלחם עם הפוקוס שלך.

"להביט על הכביש!" אני מצווה. שלא תעיז להסתכל עליי ולא על הזין. רק על הכביש! אתה מגורה בטירוף אבל עליך להתרכז בנהיגה ולהביא אותנו בבטחה אל היעד. ברגע שאתה מתחיל לגנוח אני עוצרת ולא נוגעת בך אבל הזין נשאר חשוף. לא מרשה להכניסו חזרה.

אני מתחילה לגעת בעצמי. אסור לך להביט עליי. רק על הכביש. אני לעומת זאת לא מסירה ממך את העיניים לא מהפנים ולא מהזין שמתרומם יותר עם כל אנחה שלי. אני מכניסה אצבעות לתוך הכוס שלי, מוציאה ונותנת לך ללקק. אתה מבקש שנעצור. ממש לא, כלב! ממשיכים ואני רוצה אותך בוער עד שנגיע.

רגע לפני ההגעה, אני מורה לך לפנות לאיזה מקום מבודד שהיה שם. אתה עוצר ואני בלי מילים מיותרות עולה עליך ומזיינת עד ששנינו גומרים תוך כדי נשיקה לוהטת.

זהו! עכשיו אפשר להגיע ליעד! אני רגועה ומסופקת...לשעתיים גג שלוש הקרובות.