הוא היה נשלט מדהים. באמת הכי טוב שיכולתי לבקש. הראשון שלי. אהבתי אותו מאוד. הוא היה הרבה מעבר לרק נשלט, הוא היה בן זוג, לכל דבר, למעט חיים משותפים פיזית. נתתי לו את כל כולי והאמת גם הוא מצידו השקיע, עמד בכל ההתחייבויות כלפיי, היה נאמן, אהב, דאג, שמר עליי כי ידע שהוא הראשון שלי. הוא דאג שתהיה לי חווית שליטה ראשונה הכי טובה וחיובית שניתן ואני למדתי מהר והשליטה הייתה לי טבעית והיה ברור מאוד מי זה מי בזוגיות הזאת. היה ברור מי למעלה ומי למטה. הוא אפילו הפסיק לשכב עם אשתו לא כי ציוויתי עליו, האמת לא העזתי לבקש כזה דבר אפילו, אלא כי רצה להיות רק שלי ולא להתקרב לאף אישה אחרת. זה עשה לו מלא בלגן בבית אבל לא היה אכפת לו. הוא ראה רק אותי מול העיניים ואף אחת אחרת לא משכה אותו פשוט. הם אף עמדו על סף פירוק כמה פעמים והוא מבחינתו היה מפרק אבל היא בכל פעם חזרה בה והעניינים היו נרגעים וחוזרים לשגרה.
היינו נפגשים בתדירות סבירה למרות שתמיד רצינו יותר אבל לא תמיד היה ניתן, לרוב בגלל הסיבות שלי.
וכך לאט לאט...לאט בלי ששמתי לב הוא הפך לאובססיבי לקשר הזה. פתאום חשתי שזה מתחיל לחנוק אותי. הוא היה עוקב אחריי בכל מדיה אפשרית כמו בעל קנאי. למרות שידע מההתחלה שאני פולי ודיברנו על כך לא פעם שבשלב מסוים יש מצב שארצה לגוון עם מישהו אחר, לקחת עוד נשלט או נשלטת, היה עושה לי סצנות של קנאה ורגשי. בהתחלה הכלתי את זה, הייתי מגלה המון הבנה ואכפתיות. מעולם לא זלזלתי בתחושות שלו אבל זאת אני והוא ידע את זה מראש. חוץ מזה, כשולטת, אני לא מחוייבת ומעולם לא הייתי מחוייבת לנשלט בודד.
בשלב מסוים הבנתי שעם כל האהבה שלי אליו, אני לא יכולה להמשיך כך יותר ושכדאי לשחרר אותו לאט לאט, לא במכה. לא רציתי לגרום לו סבל. ידעתי שיהיה לו קשה מאוד להישאר בלעדיי. הייתי כל עולמו ועליי מוטלת האחריות לסיים בצורה שלא תשבור אותו נפשית. רציתי לשחרר אותו נכון. כשדיברנו על זה, הסברתי לו מה אני חשה ושאם הוא לא ירפה ולא יתחיל למתן את ההתמכרות החולנית שלו לקשר, נצטרך לסיים. כי אני לא מתכוונת לעמוד במצב שעליי לתת הסברים על כל דבר אם בכלל ושעליו לסמוך עליי. זה עזר לכמה ימים ואז היה חוזר חלילה וכל פעם בעוצמות חזקות יותר. בסופו של דבר, לא הייתה ברירה ונאלצתי לחתוך בבשר החי.
לא אפרט על הכאב שלו אבל לי כאב כמו שמעולם לא כאב לי, באף מערכת יחסים קודמת שלי. הייתי מרוסקת! משהו אצלי נעלם יחד איתו. כאילו שהשארתי לו חלק ממני, מהנשמה שלי, מהלב שלי.
מאז עבר לא מעט זמן ועברתי קשרי שליטה כאלה ואחרים, תמיד מתוך אהבה ורגש, אבל מעולם לא אהבתי אף אחד מהם כמו שאהבתי אותו.
בייבי ראשון שלי, אהובי, לא שוכחת אותך ואת מה שעברנו יחד ומצרה על הפרידה עד היום, אם כי עדיין חושבת שזה היה הכי נכון לשנינו.
הדומינה האלוהית שלך❤
