ולא כאן, למרות ריבוי הפניות.
יצאתי עם חברה למסעדה. הגישו תפריט, מסתכלות, בוחנות...קשה להתרכז במה שכתוב שם כי אנחנו מדברות, צוחקות, מספרות אחת לשניה חדשות וכו. סוד ועוד סוד..בקיצור שיחה טיפוסית של נשים.
ניגש המלצר ושואל אם החלטנו מה מזמינות. מסתכלות על התפריט, אחת על השניה ואין לנו מושג מה בא לנו להזמין. ואז אני שואלת אותו מה הוא ממליץ. המליץ על שתי מנות שלדעתו הכי טעימות ושוות. אוקיי, שיהיה. הזמנו לפי המלצתו.
כעבור זמן מה, לא הרבה, חייבת לציין וזה כבר טוב, מגיש לנו המלצר החמוד את המנות ולאחר שאיחל לנו בתאבון, נעלם משדה הראייה.
מתחילות לאכול ופתאום אני מרגישה משהו קשה בשיניים...אבן?! לא אין מצב! מוציאה, מסתכלת, אבן!!! מסתכלת על החברה בתדהמה והיא עליי בהלם לא פחות. לוקחת נשימה עמוקה.. אחרי שקיללתי בקול את כל הנוגעים בדבר הכנת המנה והגשתה וקוראת למלצר שלא יודע מה מחכה לו ולא רק לו. המלצר ניגש ועם חיוך רחב שואל אם הכל בסדר. אני מראה לו את האבן ומבקשת לומר לי אם הכל בסדר...הוא מחליף צבעים ומתנצל. אמרתי לו שזה יפה מאוד מצידו שהוא מתנצל אבל אני מעדיפה לא לקלל אותו אלא דורשת שיקרא למי שאחראי על הכנת המנה ויפה שעה אחת קודם!
מפה לשם, מגיע הייצור שאחראי על המנה ובנוסף למלצר, גם הייצור מתנצל מעומק ליבו וממהר להבטיח פיצוי הוגן על התקלה.
אני דורשת לדעת את שמו המלא והוא מיד מציג את עצמו וממהר להוסיף שהוא גם הבעלים השותף של המסעדה.
ת ק ל ה ???!!!! תגיד, ייצור! אתה שפוי?? ה"תקלה", כפי שקראת לה, יכלה לעלות לי בטיפול שיניים יקר מאוד! אתה מבין שאין באפשרותך לפצות אותי במסגרת המסעדה העלובה שלך על ה"תקלה" הזאת?! אתה מבין שאם עכשיו, ברגע הזה ממש, אני לוחצת על כפתור לכניסה לרשת חברתית ידועה מאוד ומעלה את התמונה של ה"תקלה" עם כיתוב עסיסי ו"המלצה" חמה במיוחד, אתם עלולים לאבד כמה וכמה לקוחות פוטנציאליים שיעלו לך, ייצור, באופן אישי בשכרך??!!
-כן, אני מבין, גבירתי. אני באמת מתנצל על כך. איך אוכל לפצות אותך?
ממממממממ, ייצור יקר, שאלה מצוינת! עכשיו תקשיב לי טוב! Read my lips
אני רוצה...שבמשך החודש הקרוב...פעמיים בשבוע. אתה תגיע אליי הביתה...ל ב ש ל😱
אתם יכולים לתאר לעצמכם את המבט שלו אחרי ששידרתי את זה?? 🤣🤣🤣 חברתי, למזלה הרע, בדיוק ברגע זה החליטה ללגום מהמים שלה וחבל...באמת חבל כי היא סתם נחנקה🤷♀️ זה באמת לא היה זמן טוב לשתות!
בקיצור, בחזרה לייצור שלנו, הוא באמת היה המום והצליח רק להוציא, וגם את זה בלחש.."את רצינית?" במקום להשיב לו, נעצתי בו מבט חד משמעי שלא בישר לו ולו בדל של תקווה שאני מתלוצצת.
-טוב, גבירתי, הוא התחיל בהיסוס, לא יכול להבטיח לך שאוכל פעמיים בשבוע אבל פעם בשבוע כן.
אתה יודע מה, ייצור? אהיה לארג'ית איתך! פעם בשבוע אתה תגיע לבשל ובמקום פעם נוספת, אתה תעשה לי משלוח מהאוכל של המסעדה. איך אני איתך? אתה, כמובן, יכול לסרב אבל אז אני לא אחראית על ההשלכות...אתה רשאי לחשוב עד שאסיים את המנה החדשה שאתה, באופן אישי, תגיש לי בעוד...רבע שעה גג!
אני מסכים, גבירתי.
המנה החדשה שכללה פינוקים נוספים הוגשה על ידי הייצור באופן אישי לפני שחלפה לה רבע שעה חחחחח בצירוף מספר הטלפון שלו!
זהו! אני מסודרת חחח לפחות לחודש הקרוב😉
