No Name

"גבר, גבר",

מבשל,

חדר כושר,

דאן 1 ג'ו ג'יטסו, mma,

1.8,

רחב,

חזק,

רגיש,

מתרגש,

מסרטים,

ובוכה כשמתרגש משיר שמזכיר לי את האנשים היקרים לי שמתבגרים.

אז,

היום.

היום זה היה ג'יימס בלאנט שריגש אותי.

מילים על אבא, על פרידה, על "מפלצות" שכבר לא מפחידות ילדים אלא גברים בוגרים.

פתאום הכתפיים הרחבות מרגישות צרות מדי מכדי להכיל את הגעגוע.

פתאום הידיים שיודעות להילחם, רק רוצות להחזיק הליכון של מישהו אחר.

כי בסוף, ולזה לא הכינו אותי באף לחימה, שום חגורה שחורה לא מגנה עליך מהרגע הזה שבו הגיבור שלך הופך לעייף.

​זה לא חולשה.

זו האנושיות והפגיעות הכי חשופות שיש לי.

לבכות על הזמן שעובר,

לחשוש ממה שהעתיד יפגיש אותי להתמודד מולו,

ולאהוב עד שכואב.