לפני 19 שנים. 5 בספטמבר 2005 בשעה 19:43
כלום , נאדה, ריק, צחיח, שיממון, אין, ZERO, וואקום, חלל, אקו.
ממש אחלה הרגשה....
בין בלוגיסטים
בוגי בלוג- כמו גלידת בוגי, מילוי בתוך קוביה קטנה.לפני 19 שנים. 4 בספטמבר 2005 בשעה 17:57
משהו על שיפוט מהיר: כי רגע אחד חולף עלול להיות הרגע שבו משתנה המצב.
אני מוסרת את גופי קודם כל, ולכן ההחלטה צריכה להגיע ממני. אני מחכה לאישור שלי כדי להרגיש שהגבר שאיתו אני משוחחת - גם לו ארצה לתת אותי.
השיפוט שלי כל כך מהיר.
רגע אחד חולף כהרף עין וכבר פסלתי את האדון-שולט (המועמד).
הכל כאן מוגש על מגש של כסף והכל מוכתב מהנסיבות שבגללן אני כאן- ולכן אני סומכת על חושיי לזהות בוודאות את הרגע בו יפתחו עיניי למשהו חדש.
משהו אמיתי.
אני משתדלת להרגיש טיבעית.
לפני 19 שנים. 3 בספטמבר 2005 בשעה 17:40
הגעתי לכאן היום,
ואחרי שדיברתי עם כמה אדונים
אני חוששת לומר שמיציתי את הסצינה הנוכחית כאן אם זה ההיצע...
זה לא שאני מעבירה ביקורת-
זה פשוט שרף הציפיות שלי גבוה- אפשר לומר כמעט בלתי אפשרי...
וזה יגיע לעיניים הנכונות.
אמן