לפני 19 שנים. 4 בספטמבר 2005 בשעה 17:57
משהו על שיפוט מהיר: כי רגע אחד חולף עלול להיות הרגע שבו משתנה המצב.
אני מוסרת את גופי קודם כל, ולכן ההחלטה צריכה להגיע ממני. אני מחכה לאישור שלי כדי להרגיש שהגבר שאיתו אני משוחחת - גם לו ארצה לתת אותי.
השיפוט שלי כל כך מהיר.
רגע אחד חולף כהרף עין וכבר פסלתי את האדון-שולט (המועמד).
הכל כאן מוגש על מגש של כסף והכל מוכתב מהנסיבות שבגללן אני כאן- ולכן אני סומכת על חושיי לזהות בוודאות את הרגע בו יפתחו עיניי למשהו חדש.
משהו אמיתי.
אני משתדלת להרגיש טיבעית.
