לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין בלוגיסטים

בוגי בלוג- כמו גלידת בוגי, מילוי בתוך קוביה קטנה.
לפני 19 שנים. 21 בספטמבר 2005 בשעה 4:25

כשאני עוברת על יד קיר גבוה (2 מטר בערך) כשאני עושה את ההליכה היומית, אני כל פעם מדמיינת אותו הדבר- איך אני מזנקת אליו, איך אני מנתרת אליו עם ידיים שמושטות אל על ולאחר מכן מטפסת עליו כך שרגל אחת תעלה והשניה בעיקבותיה. לא. עוד לא עשיתי את זה.
תוך כדי מחשבות על הטיפוס (הטיפוס על הקיר פשוט עלה בזמן שהנחתי את הראש על הכר) דימיינתי שאני מטפסת לא פחות מאשר על הבנין שלי עם כל מיני שפיצים תקועים בקיר....
[בדימיון זה היה סבבה לגמרי למרות שגם הרגשתי שהשקעתי מאמץ]

{קשה לי עכשיו שלא לצחוק}

knAAn - חחחחח דמיון עשיר יש לך בייבי.
משעשע,אותי לפחות
לפני 19 שנים
מתמסרת​(נשלטת) - דימיון זה לצעירים
(אני אתרפק על הימים היפים והעליזים האלה בזקנותי)

לפני 19 שנים
Yosefus​(שולט) - קחי בחשבון שכדי לטפס ככה העל הקיר צריך להגיע אליו בריצה ולבעוט בו. מה עשה לך הקיר שככה את רוצה לבעוט בו ? וגם, המנוסים (הפיסיקאים והמהנדסים) ידעו לספר לך שקיר שאת בועטת בו מחזיר לך באותה העוצמה בדיוק - זה עלול לכאוב.
לפני 19 שנים
מתמסרת​(נשלטת) - כרגיל יוס לא מכיר דרכים אחרות לכבוש יעד .הוא רק רואה דרך אחת.
לפני 19 שנים
תאטרון החלומות​(אחר) - תטפסי
תטפסי
תטפסי
GO
GO
GO
לפני 19 שנים
מתמסרת​(נשלטת) - מחר, מחר אני מבטיחה לנתר עליו (כמו בדימיון שלי)
בשבילך תאטרון
לפני 19 שנים
OMEN{בובת זונה} - אז אמרו לך ששני מטר זה גבוה ואת מתייאשת??
כל יום גבול חדש נפרץ.
מחר אני מצפה לבלוג שיתאר לי את הספייס בשבריר השניה שהיית למעלה בפסגת הקיר :)
לפני 19 שנים
מתמסרת​(נשלטת) - דניו- הוכחתי את עצמי בפריצת גבולות עצמיים.אז זה לא הופך ליעד (גם בעבר זה לא היה יעד).
חלפתי היום על יד הקיר במחשבות על ניתור, והרגשתי איך גופי חלש היום.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י