לא מזה זמן רב יצא גריגורי לישינסקי מחדרו, אך כבר, ולעתים קרובות הוא מהרהר על מה שקרה.
הרי בדמיונו כל הסיטואציה הייתה אמורה להיראות אחרת ולא ברור מה בדיוק קרה כאן. הרגשת דיסוציאטיביות תקפה אותו כאשר קרה המקרה והוא עצמו לא בדיוק היה שם, טוב היה קצת, אבל גם לא כל כך.
גרישה, גריגורי כאמור, רצה קצת יין, ובחדרו לא היה. אין זה מפתיע שכן, להחזיק יין בחדר שלך זה לא עניין של מה בכך כי לרוב המקרר במטבח. אז הוא התכוון לצאת מהדלת בשנית. כבר זמן רב יחסית שלא יצא מחדרו מאז אותו יום. בזהירות ועדינות הוא נעל נעליו כמבקש לברוח מדירתו והנה, הסתובב המנעול כמבקש לקחת ממנו את החופש( לקנות יין), ונכנס גריגורי בכבודו ובעצמו עם בקבוק יין. אין זה מפעים את לב כל אדם, כאשר צופה הוא בעצמו מחזיק בבקבוק היין שאותו רצה לשתות רגע לפני?! אחוז בהלה, ואולי קצת טירוף ועצב, נהם גריגורי הראשון לכיוונו של המבקר בדירתו.
