המרכז לביטוח שלום

את האוטיזם שלי במלואו הבנתי השנה.

אני לא טוענת שאני על הספקטרום אבל נראה שלadhd ולספקטרום יש המון במשותף אז הלכתי לקרוא.

אם אפשר היה לסמן 4 מתוך 5 תסמינים עליי אז היו מסמנים 5 סתם כי פשוט הייתי מתבלבלת באמצע ולא מצליחה לספור אחרי 5 פעמים שספרתי.

הכי הרבה אוטיזם אני מפגינה בירושלים, בתקופה האחרונה.

יש לי אוזניות שאוטמות לי את הרעש למקרה שחס וחלילה יהיה רעש ואני איאלץ ללכת לפינה ולחטוף התקף חרדה מהרעש שנעשה בעזרת כל הצפצפות והתופים הנוראיים.

אני מרגישה משוגעת באותם רגעים, לא אכפת לי מי ינצח,  אני רק רוצה לחזור לשקט. ללכת ברחוב בלי להלחם בזרם של ההמון כדי לחזור למקום המבטחים שאני שונאת הדירה הארורה והמבולגנת שכל היום מאיימת עליי בעוד נסיבות לעומס חושי ורגשי שאני פשוט לא יודעת לווסת וגם לא יודעת לסדר.

הקונצרטה הופכת להיות חבר אמיתי, בלעדיה אני פשוט עקומה, לא יכולה אפילו להתקלח בערב לפני השינה. 

זה לא פוסט התבכיינות, אני רק תוהה,

האם אסיים את חיי בעוד מאה פלוס מינוס כשאני לא מרגישה כל כך הרבה על כל כך מעט.