אני לא יודעת למה כל כך חשוב לאנשים לדעת למה אני פה, ואיך הגעתי, ומאיפה. אבל שואלים את זה כל הזמן במסרים, אז אני עונה.
לפני הרבה זמן הפסקתי לגלוש באתרים כאלה ונשבעתי לא לחזור, בגלל דברים שקרו. השבועות האלה, כמו שאתם יודעים, שוות לתחת. אבל הרבה זמן נמנעתי.
לפני כמה זמן - אתם מכירים את זה, אני בטוחה שזה קרה גם לכם מתישהו - התחילו להשתלט עלי יותר מדי פנטזיות מהסוג "ההוא". חלק מזה קשור לעופר, שכבר סיפרתי עליו כאן (למי ששאל, לא באמת קוראים לו עופר. אני לא כזאת טפשה. כל השמות פה בדויים) והשטויות שאנחנו עושים אחד לשני במשרד (היו עוד הרבה דברים לפני שהתחלתי לכתוב פה), שהזכירו לי דברים שחסרים לי. חלק מזה קשור לי ולדברים שאני לא אצליח להרדים בי אפילו אם אני אנסה מאוד.
אז כבר כמה זמן אני גולשת בכלוב, אבל בתור גולשת אנונימית. רק בזמן האחרון התחלתי לקרוא בלוגים (בעיקר בלוג של חברה ששכנעה אותי שבלוגים זה מגניב) והחלטתי שגם אני רוצה בלוג. זה כל הסיפור המסעיר.
לפני 18 שנים. 21 בספטמבר 2005 בשעה 9:00
