בינינו, ידעתי מה מחכה לי, אבל לא ידעתי איך זה ירגיש. ראיתי את החבל הארוך מבצבץ מהשקית כשהגעת, וחייכתי. כי כלמפגש איתך הוא הרפתקאה. ואני כמו ילדה טובה, מוסרת לך את ההובלה שלי, את הגוף שלי.
הזדיינו בדוגי. כמה התגעגעתי לזין שלך ולתחושה שלו ממלא את הכוס שלי. ואז האצבעות האלה, מיומנות כל כך, מביאותאותי לשרשרת אורגזמות שכבר הפסקתי לספור. ותוך כדי הצלפת בי, עם השוטים החזקים(!), הכואבים, ואז עם המסרק שלי(מה יהיה?) ועם הידיים שלך, ואני בוכה וצוחקת.
ואז אספת לי את השיער והוצאת את החבל. עדיין לא קשרת אותי לפני כן. אמרת לי לשבת ולא לזוז והתחלת ללפף אותוסביבי. בהתחלה סביב הצוואר, ואז סביב החזה, מלפף סביב הציצי שלי, חונק אותו, מכאיב. ואני גונחת. איזו תחושהמדהימה, ההרגשה של החבל נמתח על גופי, הידיים שלך נוגעות/ לא נוגעות, ואתה כולך מרוכז, בי, בריתוק שלי, בהנאהשלי. בשלב מסוים, שלחת יד לכוס שלי ונפתחו לך העיניים. הוא היה רטוב ונוטף, הוכחה לזונה שאני, להתרגשות, לעוררותשלי.
וככה קשרת אותי, בכל מיני צורות, פעם את הידיים, ואז את הרגליים, סביב העורף, מלמעלה, ומלמטה. ואז גם ההצלפותהאלה, כואבות, ואני מביטה בך, מהופנטת, שואפת את החוויה החדשה הזו איתך.
ואז לקחת אותי והעמדת אותי מול המראה. שאסתכל על הגוף שלי, קשור ביצירה שלך. נזכרת שאמרתי לך לפני, שנשארו לייומיים למנוי, ואז מיד שלפת את הטלפון שלי וצילמת.
איך אומרים בונילית? מזכרת קטנה מקשירה ראשונה.
תודה אדוני.
