שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ילדונת חמודונת

תתרגל שבחורה אומרת לך לא..

הלכתי אחרייך כמה רגעים
סחבתי את הזמן עם הדממה,
הלכתי לאיבוד בתוך כל ההמולה
ונשארת ואמרת את תהיי שלי,

חכה חכה עד שתטבע אצלי בים הסוער,
אני מטמטמת את הרוח בתוך הערפל,

אמרת שאני אהיה שלך כמה טוב שאתה חי באשליה,
אהבתי את הקשיחות שבך אבל לא קניתי אפילו את המחמאה שנתנת לי,

פשוט רצית רק מבט מתוך עיניי וקיבלת אישה שמתקתקת כמו פצצה,
אמרתי לך קודם שאני משחקת בגברים כמו בבובה,

נכון שהשתגעת ממני חחחח טמטמתי לך את הצורה אבל מזה אתה נגנב,

בדמעות החמות
שלך לא קנית את ליבי ולא השפעת עליי
מצידי גם תמעד אני ממש לא אהיה שם בשבילך,
לפני 18 שנים. יום שלישי, 24 ביולי 2007 בשעה 19:54

הפחד נסתר בעיניים הוא חבוי שם ביפנים הוא זה שבחלום יגרום לנו להשאר במציאות ,
המציאות היא מקום אשר קשה לאדם להתמודד אז... הוא בורח לחלום,
מה יעשה אדם אשר נגמרות לו הדרכים מה יעשה שהסתיימו השבילים?
מה הוא עושה אשר אי לו באמת כבר לאן לברוח?
קיים אצלו בדם פצעים של הנפש ,
הוא פשוט צריך לאחא את הקרע אפילו שהוא גדל,
וזה קשה לו
כי זה שובר כל יסוד של אמון ותיקווה,
המילים מאוד נסתרות יש להם הרבה משמעות שלא תמיד אחרים יכולים להבין זאת,
אז ניתן לעיניים להביט לשמיים
ללב ניתן להמשיך לדפוק כמו השעון
לידיים ניתן לנוע בחופשיות
למצפון נגיד צא החוצה
את הלשון נחדד
לנפש נוותר
ואת הגוף נקרר
לבסוף ננתק את הגוף מהשכל
וניתן לעיניים והנפש לחזור למציאות,






לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י