שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדונת חמודונת

תתרגל שבחורה אומרת לך לא..

הלכתי אחרייך כמה רגעים
סחבתי את הזמן עם הדממה,
הלכתי לאיבוד בתוך כל ההמולה
ונשארת ואמרת את תהיי שלי,

חכה חכה עד שתטבע אצלי בים הסוער,
אני מטמטמת את הרוח בתוך הערפל,

אמרת שאני אהיה שלך כמה טוב שאתה חי באשליה,
אהבתי את הקשיחות שבך אבל לא קניתי אפילו את המחמאה שנתנת לי,

פשוט רצית רק מבט מתוך עיניי וקיבלת אישה שמתקתקת כמו פצצה,
אמרתי לך קודם שאני משחקת בגברים כמו בבובה,

נכון שהשתגעת ממני חחחח טמטמתי לך את הצורה אבל מזה אתה נגנב,

בדמעות החמות
שלך לא קנית את ליבי ולא השפעת עליי
מצידי גם תמעד אני ממש לא אהיה שם בשבילך,
לפני 17 שנים. 18 באוקטובר 2007 בשעה 19:43

התהלכתי בחוף לבד.
ואז..עצמתי עיניים.
מנסה לדמיין את הנוף הכי מיוחד,
מתוך הנשמה הרגשתי את הגלים בתוכי ..
ויש עוד הרבה תפילות,, מחכה שייפתחו השערים,
תחושה מוזרה שחזרה אחרי תקופה ארוכה,,
עזבתי בלי הסברים לא יכולתי להשאר קפואה,
התחלתי כל הדרך להיזכר באהבה הראשונה, בדקתי מה לא טוב אצלי ומה כן טוב.
למדתי,,, כל הזמן.... עשיתי זאת,,,, והגעתי למסקנה: שאם אני אוהבת מישהו, אני שולחת אותו לחופשי.
אני יודעת שאם הוא חוזר, הוא שלי לתמיד. אם לא, הוא מעולם לא היה ולא יהיה שלי באמת.

A v​(שולט) -
לדעתי...זו מסקנה לא טובה

כי אם שילחת מישהו לחופשי והוא באמת אוהב..הרבה דברים יכולים למנוע את חזרתו

כמו המחשבה למה היא ויתרה עליי???

בקיצור אם יש את זה..לא משחררים..קושרים טוב
לפני 17 שנים
מייקל ג'קסון​(לא בעסק) - אני דווקא מסכים עם מה שנאמר.
חוץ מיזה כתיבה יפה ויכולת גם לעשות את זה בצורת שיר.
לפני 17 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - תודההההההההה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י