אני מאחלת לו את כל הכוח שבעולם כדי שהוא ירגיש את היסודות,
אני מסבירה לו תמיד שמי שלוקח את ידו זה האדם האמיתי שנוגע בליבו,
הוא באמת חבר אמיתי,
לעיתים רחוקות אני מסבירה לו שלא מסתכלים על מה שיש לנו תמיד לחשוב על מה שאין לנו,
הוא כזה עצוב כי באמת הוא עובר משהו אך איש לא יודע זאת,
קשה להגיע לפנימיות של האדם כי המנטלית היא דבר מפרך,
אל תבכה בגלל שזה הסתיים, תשמח כי זה קרה, ככל שהשתדלת בעשיה בקפדנות כך הגורל יכה חזק יותר,
לכל מה שקורה, יש סיבה ואתה יודע רק אח"כ למה,,
אל תעשה תמיד מאמץ, מפני שהדברים הטובים ביותר קורים כשאתה לא מצפה להם,
והכי פחות הרגעים הגדולים ביותר שבאים בהפתעה,
יש לפעמים שעות שקטות שלאחר מכן באה הסערה,
השיעור הקשה ביותר ללימוד הוא}}} אילו גשרים בחיים לעבור ואלו להשאיר מאחור,
כולם מתבוננים כיצד אתה נראה, אך רק חלק מהם יודעים מי אתה,
אתה אדם אשר רוצה להשיג משהו שלעולם לא היה לך, אבל בשביל להגיע אליו תצטרך לעשות את עבודת החיים בצורה הכי טובה שאפשר, כי יש כאלה שכושלים במשהו שטרם נעשה,
אולי הגורל רצה שתכיר הרבה אנשים שונים במהלך חייך, כדי שתפגוש את האנשים הנכונים, ותוכל להוקירם ולהודות על כך שנפגשתם,
יש מחר, אבל תחיי בשביל היום, אל תסתכל על העבר כי הוא תמיד יביא צרות,
אהבה לא דורשת מאנשים להסתכל אחד על השני, אלה להסתכל יחד באותו כיוון
כדי להגיע למרומים,ולחיות את החיים, זה כמו לצייר ללא מחק שזה בלתי אפשרי,
אני למשל מבקשת קצת:הייתי רוצה אוויר לנשימה,
אש לחום,ומים לשתייה,
ואת האדמה כדי לעמוד עליה ולחיות בה.
לפני 17 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 14:14