אני יודעת את הסודות האפלים ביותר שלך,
הגלים הם לאורך הים לפעמים סוערים ולפעמים שקטים כמו בני האדם,
איש כבר לא יקלוט את המצב כולם יעמידו פנים כאשר את שרויה,
התבגרת קצת עם השנים. מחקת מליבך את כל המאהבים,
בשמלה שחורה ועקבים, היום את כבר אישה,
יש לך מלא זיכרונות יאללה אחותי שדרי,, לפחות את כל הרגעים היפים והטובים.
עצמי את עינייך יקירה דמייני שאת נמצאת בעולם של אגדות.
תמיד יש לך פינה אצלי בלב, ודלת שפתוחה עבורך,
איך הזמן עובר לך בין הדמעות את זקוקה לגבר הנכון,
את פשוט הולכת נגד השעון. ולא רואה את הנתיב הנכון,
עינייך הפכו כוכבים ופנייך לאור ירח. מגעו של החול התערבב בשיערך הרך.
והגלים.. היכו בלבך כפעימות לבך.
זה יעבור את תתגברי... העצים יניבו פרי, השמש תזרח ותחייך אלייך,
החלום יהפוך למציאות.. האביר יופיע מולך ובדממה תשבו מול הירח והכוכבים,
הוא יאהב את עינייך, הוא יגע בידייך, הוא ילטף את פנייך, וינשקך..
לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2007 בשעה 16:16