ילדונת חמודונת

לאחרונה לא יודעת למה הולך לי כל כך טוב כל כלב מתחנך אחרי תהליך השיקום שאני מעבירה לו,
אני לפעמים צבועה כמו צבעי הקשת וזה מותר.. רק אני שונאת כלבים שמתהלכים סביבי זה עושה לי סחרחורת, אני שונאת נמרחים ונדבקים לא אוהבת להרגיש כמו ברכבת ערים,
תיגע באש ותישרף, תיגע במים ותירטב, תיגע בחול ותתלכלך, תיגע בי ותתאהב, זה בסדר זו חלק מהמטרה ואני מרשה.
אם אתה עוד עומד לצידי ולא מרפה יגיע יום שתתייאש,זה רק מוכיח לי כמה שאני צודקת לפעמים בתחושות,
אל תחבק אותי, בליבך יש אהבה,אבל... לא כאן, אתן לך את הכוח להמשיך אבל נראה עד איפה תגיע,
אל תיתן לי חיבוק שמנחם, בלעדייך זה לא סוף העולם,
ועכשיו לך לנוח גם אני זקוקה לנשימה עמוקה, אחת כזו שתיתן לי אויר צח,
יושבת עם עצמי בחדרי וחושבת.. נושכת את שפתיי הסקרנות גוברת עליי,
היה שקט כזה אז קמתי והלכתי יצאתי מהחדר, וכיביתי את האור, הולכת לסלון ושוב חוזרת לחדרי, אני יושבת ביפנים בין הדלת לארון וחושבת מה הוא רוצה מחיי לעזאזל ,
אני נשבעת לא לחזור לסרט הזה,
אחר כך בערב אני יושבת וחושבת שוב, זוכרת כל משפט בברור,
במה לא הייתי בסדר?, טוב נו מה.. הוא רוצה שארגיש מטומטמת, הוא זומם ואני כאילו לא יודעת, הוא מחטט ושואל שאלות בצרורות, מתחיל לעצבן אך אני מאופקת,
חוזרת לחדרי שוב תולה את בגדי בארון, כועסת וקצת מפעילה היגיון ומחשבה ואז..
נכנסת למיטה ומדמיינת קסם כזה,
כאילו אני ישנה וחולמת נסחפת כמו הרוח למקום רחוק ואפל,
רואה את עצמי נלחמת והוא מחייך, אתה מעכשיו גם הקורבן וגם הנאשם,
והחיוך בשפתיי עטוף , הינה פתחתי מלחמה והיא בתחילת הדרך, ועכשיו נשאר רק לשרוד ולנצח במלחמה שהיא לא קלה כלל,
וברורררררררר שאנצח!!!