לפני 16 שנים. 29 בנובמבר 2007 בשעה 5:44
ביום קריר אחד אני אופיע מתוך החלום ואצא אל המציאות לחפש את מה שלא נשאר,
ביום הזה אני אחשוב אחרת ביום הזה אתה לא תדע היכן נדדתי,
וגם אחרי שהכל נגמר אני עוד אחפש לי את המחר, שאין בו רסיס של אהבה,
אתה תרגיש אותי בליבך אתה תשמע צליל בנפש עמוק,
אתה יודע שזה יקרה, אתה יודע הכל,
שאתה טובע בתוך אהבה אתה שוקע, אבל זו לא אהבה אלה תחושה,
אני באותו רגע לוחשת כי אני לא יכולה לצעוק,
יום אחד של שקט מוחלט יפסיק את הסופה המשתוללת,
בזמן הזה צריך לחפש כל מה שצברתי,
וגם אם זה נשמע מוזר אני מרגישה שהרעם לא פסק,