שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדונת חמודונת

תתרגל שבחורה אומרת לך לא..

הלכתי אחרייך כמה רגעים
סחבתי את הזמן עם הדממה,
הלכתי לאיבוד בתוך כל ההמולה
ונשארת ואמרת את תהיי שלי,

חכה חכה עד שתטבע אצלי בים הסוער,
אני מטמטמת את הרוח בתוך הערפל,

אמרת שאני אהיה שלך כמה טוב שאתה חי באשליה,
אהבתי את הקשיחות שבך אבל לא קניתי אפילו את המחמאה שנתנת לי,

פשוט רצית רק מבט מתוך עיניי וקיבלת אישה שמתקתקת כמו פצצה,
אמרתי לך קודם שאני משחקת בגברים כמו בבובה,

נכון שהשתגעת ממני חחחח טמטמתי לך את הצורה אבל מזה אתה נגנב,

בדמעות החמות
שלך לא קנית את ליבי ולא השפעת עליי
מצידי גם תמעד אני ממש לא אהיה שם בשבילך,
לפני 17 שנים. 25 ביוני 2007 בשעה 16:34

מחכה שוב שתופיע והזמן עובר,
הבוקר הגיע... אז כיביתי את הנר,
עבר לו הלילה, האם אתה ער?
הגוף והנפש ממש עייפים,
מלחשוב עלייך ועל כל הדברים שקורים,
זה כמו נמלים שמטפסות אז הגוף מתפקד כמו מכונית על שלט,
ואז הרגש והלב מרגישים מוזר משהו ממש לא מובן שגורם לדופק לאבד את תחושת הזמן,
ואילו הלילה אצלי חשוך משתלט על כל פינה
ואתה יושב בביתך ולא יודע מה היא עברה,
אתה פשוט מושך אותי אלייך ואני לא רואה כלום,
מרגישה כמו טיפשה אבל משלימה עם ההבטחה, כי כן אני יודעת שזוהי המטרה.
אני מחכה שתבוא בכל רגע להאיר לי את הדרך אני יודעת שהיא ארוכה ומתפתלת,
אבל לא בטוח שיש לי את הכוח למסע הזה המפרך,
אני מתחמקת נשברת משקרת וכועסת כי אני יודעת שאני מהר מוותרת,
קשה לתת לזמן להתחדש ולשנות משקעים של שנים איתך ולא משנה אם זה אתה או אחר,
החיים עוברים פשוט כמו סרט ,ולעולם לא נדע מה יטמון בחובו המחר,
כל יום שאנחנו חיים הוא המחר שדאגנו בגללו אתמול.
[i[i]

הנשיא - "כל יום שאנחנו חיים הוא המחר שדאגנו בגללו אתמול"
יפה כמה נכון.
רוה"מ
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י