מחכה שוב שתופיע והזמן עובר,
הבוקר הגיע... אז כיביתי את הנר,
עבר לו הלילה, האם אתה ער?
הגוף והנפש ממש עייפים,
מלחשוב עלייך ועל כל הדברים שקורים,
זה כמו נמלים שמטפסות אז הגוף מתפקד כמו מכונית על שלט,
ואז הרגש והלב מרגישים מוזר משהו ממש לא מובן שגורם לדופק לאבד את תחושת הזמן,
ואילו הלילה אצלי חשוך משתלט על כל פינה
ואתה יושב בביתך ולא יודע מה היא עברה,
אתה פשוט מושך אותי אלייך ואני לא רואה כלום,
מרגישה כמו טיפשה אבל משלימה עם ההבטחה, כי כן אני יודעת שזוהי המטרה.
אני מחכה שתבוא בכל רגע להאיר לי את הדרך אני יודעת שהיא ארוכה ומתפתלת,
אבל לא בטוח שיש לי את הכוח למסע הזה המפרך,
אני מתחמקת נשברת משקרת וכועסת כי אני יודעת שאני מהר מוותרת,
קשה לתת לזמן להתחדש ולשנות משקעים של שנים איתך ולא משנה אם זה אתה או אחר,
החיים עוברים פשוט כמו סרט ,ולעולם לא נדע מה יטמון בחובו המחר,
כל יום שאנחנו חיים הוא המחר שדאגנו בגללו אתמול. [i[i]
לפני 17 שנים. 25 ביוני 2007 בשעה 16:34