שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדונת חמודונת

תתרגל שבחורה אומרת לך לא..

הלכתי אחרייך כמה רגעים
סחבתי את הזמן עם הדממה,
הלכתי לאיבוד בתוך כל ההמולה
ונשארת ואמרת את תהיי שלי,

חכה חכה עד שתטבע אצלי בים הסוער,
אני מטמטמת את הרוח בתוך הערפל,

אמרת שאני אהיה שלך כמה טוב שאתה חי באשליה,
אהבתי את הקשיחות שבך אבל לא קניתי אפילו את המחמאה שנתנת לי,

פשוט רצית רק מבט מתוך עיניי וקיבלת אישה שמתקתקת כמו פצצה,
אמרתי לך קודם שאני משחקת בגברים כמו בבובה,

נכון שהשתגעת ממני חחחח טמטמתי לך את הצורה אבל מזה אתה נגנב,

בדמעות החמות
שלך לא קנית את ליבי ולא השפעת עליי
מצידי גם תמעד אני ממש לא אהיה שם בשבילך,
לפני 17 שנים. 26 ביוני 2007 בשעה 6:34

השמש זורחת בא יום חדש.. אני עוד במחשבה מאתמול שהעלמתי וברחתי מכל דבר שאפשר,
עדיין במיטה ואין לי כוח, אחשוב איך לפתוח את הבוקר ולהתחיל יום חדש,
יום יום אני קמה ומחייכת לעולם מגלה דברים חדשים ויודעת איך העולם קיים,
יום ועוד יום אני מגלה וחשה ממש מוזר התחושה של סקרנות מאתגרת אותי נורא,
ובלילה אין לי מה לתת, מחפשת סיבות ומחלקת אשליות, לא חושפת, ולא נשברת, כי יש מקום שתמיד אליו אני יכולה ללכת, אני ממשיכה להסתובב אל תוך הלילה אבל הכל שקט, מלבד קול שקורא וקורא, אני לא עונה וממשיכה בעיסוקיי ויודעת שבבוקר אצטרך סיבה טובה,
אני מאבדת שליטה איתו, ומנפצת חלומות, מה שבטוח אני לא חיה באשליות, כל יום הוא חלום שהופך לאגדה ולא מוותרת רוצה לדעת הכל בלי תנאים ובלי בקשות, גם שיודעת שזה קשה מתעקשת לא מוותרת מקסימום בורחת ונעלמת.

הנשיא - "גם שיודעת שזה קשה מתעקשת לא מוותרת מקסימום בורחת ונעלמת. "
את מספרת לי?
חחח
אני יודע את זה מקרוב!
רוה"מ

לפני 17 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) תגובה לקוזו - משיעימום? חחחח אז למה אתה כאן?
עוף לי מהעיניים לבלוג אחר,
אתה האחרון שאני מצפה שיקרא קודם תלמד הבנת הניקרא.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י