כמו שדיברנו על מצבי הצבירה עלה לי בראש שבמקומות האלה האשמת בדברים שבכלל לא היה לי קשר אליהם.
והיום את מציירת תמונה שהכול בעצם היה חשוך.. רע לא טוב.
והאמת זה מכאיב קצת מעליב. לא פעם נאלצת לבחור ותמיד בחרת בי לזכותך ייאמר שראית לא מעט דברים. אבל גם פיספסת כמה..
כואבים לי הרמזים שלך לא בגלל מה שהרגשתי אלייך. לא בגלל כמה שהייתי מוכן עבורך
אלא בגלל שכן היו רגעים קשים ולא טובים.
אבל בחלק הניכר והרוב מכל מה שחווינו את זו שסיפרה לי כמה את מרגישה שהתקדמת כמה טוב לך כמה וכמה וכמה...
ותמיד אמרת זאת בעיניים אוהבות.
רק אני ואת יודעים את האמת. רק אנחנו מכירים יודעים מה היה בנינו.
ואת... צעקת זאת לכל העולם. שיקרת?
לא לא שיקרת. את רק עושה התאמה למה שאת צריכה כרגע. יודעת מה? מבין אותך.
ואת יודעת שאהבתי אותך בכל ליבי עשיתי דאגתי נתתי השקעתי .
ואת עשית בדיוק אותו דבר.