לפעמים זה לא פשוט...
לשחרר...
לא שחרור שליטה...
אלא לשחרר משהו בך...
לשחרר אגו..
לשחרר נרטיבים...
לשחרר את הסיפורים שעוזרים לנו לייצר הגדרות קוהרנטיות עבורנו לעולם הזה..
שעוזרות לנו להבין ולהסביר לעצמנו מה טוב, מה רע, מה נכון ומה שגוי...
לפעמים הצורך לוותר על הנרטיב דורש גמישות, וויתור, כאב ולקיחת אחריות...
כי בכל שינוי נרטיב יש גם הבנה שמה שראיתי קודם כאמת מוחלטת בעצם היה חלקי...
שמה שהאמנתי בו והיה נר לרגליי הוא בעצם לא יותר מהגדרה פנימית וניתנת לשינוי...
אני אוהבת את הרגעים שבהם אני מצליחה להיות גדולה יותר מהנרטיבים שלי וכשזה קורה בדיאדה מול ובמקביל לאדם אחר.. קסמים יכולים להתרחש...
אתמול סוף סוף אחרי תקופה ארוכה מידי סוף סוף הרגשתי שקט, שלום.. חלקים נפלו למקומם.. נרטיבים שאחזתי בהם כמעט שנתיים התפוררו אל מול שיח פתוח, כנה, גלוי...
שיח שלוקח אחריות..
שיח שלא מפחד להתמודד, להיפתח, לחשוף את הפגיעות, את החולשה, את הכאב ..
ובמקביל.. שלא מפחד להתמודד עם הפגיעות שיצרתי גם אני...
קבלה שלי מול עצמי שגם אני פגעתי, גם אם נפגעתי... קבלה של חלקים פחות נעמים, פחות יפים, פחות חינניים, חמודים ומצחיקים...
שיח שאיפשר לכעס וכאב שאגרתי זמן רב מידי להשתחרר ולפנות מקום לשלווה.. לקבלה.. לשלום...
בעיקר פנימי...
שיח שמאפשר שחרור, שלום, קבלה וחזרה בתקווה לזרימה טבעית, פשוטה.. נעימה...