היה לה חבר אחד והיא לא יודעת טעמו של זרע.
אמרתי לה בנימוס לא אופייני שזה גדול עליה, שאני לא בשבילה ושיש המון מקסימים בשוק.
אמרתי כי באמת לא רציתי לזעזע אותה.
הסברתי לה בכנות שכש"האני" האמיתי יוצא החוצה... כשהרגע מגיע אני לא עדין, אני לא נחמד, שימתענג ונטרף מכך שממביא אותה למקום בו היא כלכך חשופה וערומה, מבויישת מתביישת, במקום בו היא חשה שאני הוא כל היקום שאין לה שום אמירה וגופה שייך לי ונפשה שייכת , הסברתי לה כששאלה, שתמיד תהיה מוגנת ואשמור עליה כי רק כך תשחרר את כל כולה באמת. תוותר על עצמה, תאפשרלי להכיע לקצה
לחשתי שוב ושוב זה גדול עליך
זה לא בשבילך.
אבל היא ביקשה.
הרגשתי תחילת התעוררות אבל כזאת שלא בטוח לגביה. היא ויפה מאוד אבל זה לא מספיק.
אמרתי לה בכנות שלבקש כל אחת יכולה.
היא לחשה לי שמבקשת , שממש מבקשת, שממש ממש וככל שלחשה פני הפכו לקשוחים וזיקפתי במקביל.
היא טוענת פגז ומתחילה לדרוך...
רציתי לעזור לה, היא באה מעולם מיסיונרי ובשלב זה רציתי. גם לתת לה תחושה שידעתי שבסתר ליבה מתחננת, לחשתי לה זה לא מספיק.
שאלה נבוכה מה צריך לעשות?
מה שנראה לך הכי לא נכון, מה שחשבת שלעולם לא תעשי הכי מביך , מטרתך לרצות אותי בלי גבולות, זה העצה היחידה שתקבלי כי את באמת כל כך מבקשת.
היא ירדה על הברכיים פתחה הרוכסן והורידה לי את המכנס בנסיון להכניס אותי לפה שלה , זה לא יקרה לחשתי.
המבט בפניה שיחרר את האני.
אני בחוץ עכשיו לחשתי לה. ואת לא מתאמצת מספיק. עיניה האדימו וברעד קל היא שיחררה את החגורה מהגינס שלי , הפשילה מכנסה עד לברך הניחה בידי את החגורה והתכופפה על המשענת של הכורסה.
את בטוחה?
כן .
כן מה?
כן בבקשה.
כן מה?
כן בבקשה תעשה לי את זה.
תסבירי ולא אשאל שוב
בבקשה תעשה בי כרצונך כי רוצה להיות שלך, בבקשה
תודה.