שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החונך

שליטה היא לא משחק,
היא תורת המשחקים.
פילוסופיה
דרך חיים
לשלוט באמת, זאת אחריות עצומה.
פיסול היקום .
המימוש , התכלית.
נהרות רגש.
פסיכולוג
מוביל דרך. מחליט הדרך
אומן תורת משחקי הנפש
עם כל האחריות האינסופית שיכולה להיות לאדם על אדם אחר.
לפני שנתיים. 27 באוקטובר 2021 בשעה 13:12

אדון שלי? מותר לי לקרוא לך כך? זה נכון?
ביקשת שאכתוב מה הרגשתי אמרת שתפרסם זאת ברבים, כמה שאתה מתעלל בי, למה פתאום זה כזה מרגש.
עושה כל שתבקש,
אז מספרת.
הגעתי אליך, אחרי שיחות מרתקות כלכך, עד שממש ביקשתי להפגש.
תמימה
הבטחת לי אחר. עד שהסכמת גרמת לי להתחנן אך לא הבנתי המשמעות. שיעשע אותי, הבטחתי שאסור לי להגיד לא, אסור לי בכלל לדבר אם לא שאלת. אמרת שאלך הביתה מיד אם לא אעמוד בחוקיך, סיקרנת.
ניכנסתי.
בלי שלום, בלי חיוך לקחת את ידי, הובלת אותי לחדר, על המיטה שלוש כריות גדולות מונחות זו על זו, וביקשת שאתפשט, אשכב על הבטן על שלוש הכריות במרכז האגן , ואמתין.
מאוד מדוייק.
בלב צעקתי.באמת??? ככה מתחילים? פחדתי . זו תנוחה מאוד חשופה לי, אתה יודע זאת. ולמרות. זאת מבקש. אני ממש נבוכה , אני מתביישת . יצאת מהחדר .
מעולם לא ראית אותי ערומה וזה ההיכרות הראשונה???
נשמתי עמוק, רעדתי, אספתי עצמי, ללכת?
התפשטתי ושכבתי.
המון זמן.
חיכיתי לך
לא נכנסת. אולי 40 דקות שכבתי כי אמרת, ממושמעת, נבוכה במתח נוראי ותשוקה מוזרה שהציפה כל תא בליבי.
הלב שלי דופק. לעזאזל אייתך, איך אתה מצליח לגרום לי לחוש כל כך מרוגשת
פתאום נכנסת, שקט ושליו. בראש רק מדמיינת מה אתה רואה, מה אתה חושב..
ואתה שותק. אתה לא מבין כמה שתיקתך רועמת.
מביט בישבני, בין רגלי הזמן לא זז הפנים שלי עמוק בכרית. אמאאא
נצח.
בשניות הבנתי העונג בהתמסרות.
בלי שעשית כלום כמעט.
בשניות הבנתי למה התכוונת שארגיש נשלטת, שאלתי עצמי האם אני מופקרת? ומיד זרקתי הנורמות הטיפשיות ופשוט התמסרתי. לדרישותך.
אבל לא אמרת כלום, רק התעללת בי בשתיקתך ומבטך.
חשבתי שזה הגרוע מכל ואז לחשת בעוצמתך, "תפסקי למעני את ישבנייך, אני רוצה להביט טוב יותר"
גמרת עלי. כל הרסיסים שעל הרצפה כבר נמסו ונזלו אל מתחת לפרקט ...
עשיתי זאת
בלעתי רוק , נפעמתי מהיכולת שלך לגרום לי ...
זה הסעיר. חקרת .
כלכך רציתי שתיגע. כבר לא יכולתי , שיגעת אותי ממש. אז אמרתי "בבקשה תיגע... "
נעמדת והוצאת פניך מבין רגלי ולחשת חבל שאמרת את זה. היית ילדה טובה.
אני יודעת שביקשת אבל ממש שיגעת אותי.
ואז לחשת שלמרות שהייתי טובה עד עכשיו אתה תחנוך לי את הישבן כי אני חייבת להבין.
אלוהים נפל לי הלב. ואיתו חשתי זרמים של עונג, לא ידעתי שהחשש הוא תשוקה בפני עצמה ושהעונג קשור גם לכך שרציתי לקבור את עצמי...
ואז הרמת אותי כאילו שאני חפץ והשכבת אותי על הגינס שלך כשאתה יושב בקצה המיטה. כל מה שראיתי זה את האולסטאר שלך. לא העזתי לזוז, אלוהים הוא הולך להפליק לי אני כל כך לא יודעת למה התנוחה הזאת פתאום היתה הדבר הכי סקסי בעולם.
ושוב לא מיהרת.
ליטפת ,
לא ציפיתי אבל צמרמורת מטורפת עברה לי מהפיטמה ועד לבוהן ממש חשתי בכך ופתאום זה הגיע פליק חזק ומפתיע שלא ציפיתי שאקבל.
אני רועדת עכשיו כשנזכרת וזרם תשוקה זורם מבטני לאגני,. ממש חשה בישבני עכשיו,
חשתי בכאב מהישבן מתפזר לעמוד השידרה וישר ללב הצעקה של ורעש ישבני המצלצל לכף ידך הדהדה באויר ופרץ של תשוקה חייתית שיגע לי את ההגיון שורף ומשפיל וכלכך מדוייק. אתה באמת מכיר אותי יותר מעצמי? עם המכה השניה פרצו הדמעות, זה לא נשלט אבל זה מעוצמת הרגע. מעולם לא חשתי מה שגרמת לי לחוש מבלי שעשית כמעט כלום.
ואז עם דמעותי חשתי בתוך הגינס זיקפתך כאבן זה זעק בכל נשמתי אני לא יכולה להסביר. ולא אמרתי כלום אבל זה הציף אותי פי אלף, הרגשתי טובה , הרגשתי שאתה חושק. מעולם לא חששתי צורך כזה. לא חששתי שמישהו לא יחשוק בי, ואיתך ברגעים ההם חשתי שכל רצוני בעולם שיהיה לך הכי סקסית.
הרגשתי הכל מהכל. לא יודעת להסביר אבל כל פליק חדר לי לאיברי המין לתוך תוככי הלידו שלי, פירק לי הגאווה ויצר תחושה הרבה יותר נכונה לי. כלכך שורף וכלכך שלך. מאותה השניה ידעתי. תעשה בי כל שתרצה אני שלך.
ביקשת שאביט בראי בישבני. וצדקת הורוד הזה מטורף.
חנכת לי את הישבנים. שוב במבוכה אגיד לך תודה.
זה היה לי ... אתה יודע טוב ממני.
ואני שלך.
מה שהיה אחר כך בבקשה .תרשה לי לשמור לנו כי זה היה הכי אינטימי שחויתי ולא ידעתי שקיים.
אם תבקש אכתוב כי רק אתה מחליט.


תשובתי אליה:
יפה כתבת. התענגתי.
אל תקראי לי אדוני . זה תהליך ואם בהמשך תזכי בכך אגיד לך.

ממיליתייך, מצאתי עצמי מלטף כף ידי בגעגוע .
מכיוון שהיית ילדה טובה אני מסכים לך להשאיר לנו את ההמשך. תכתבי לי גם אם מתביישת ואשמור רק אצלי.

בגלל שהיית טובה ועודך , אכתוב לך פעם אחת מה אני הרגשתי.
כי רוצה שתדעי שמעל לעוצמה או הקשיכות או המשמעת מסתתר טוב ונעים וכשתתנהגי נכון תקבלי לרגע טפח.
מעבר לכךשנחמד פעם אחת לקרוא נקודת מבט של שני הצדדים.

כשנכנסת , רשמתי לעצמי שאת יפה מידי,
שצריך לטפל בך כי כולם מתחנפים אלייך כזבי חוטם. שלחתי אותך לחדר לריכוך,
זה היה מבחן הקבלה שלך.
אם לא היית ממושמעת הייתי שולח אותך לביתך כי כפי שסיכמנו, אשמור עלייך תמיד אבל זה הכל או כלום.
מתעב בנוניות.
דורש ונותן הכל,
עכשיו את מבינה למה. הכל
הצצתי בחריץ הדלת והתרגשתי כי את ראויה.
שמתי אותך ביבוש בחדר, ופתחתי את איילון של קלוד דה גט 2015, כותב את הפרט הזה לא במקרה, היין הזה חייב לנשום חצי שעה.
. השקעתי ברגע והכל מדוייק. בזמן הזה התפנתי לסגור הגשה למכרז , עבדתי...
מידי פעם עברתי והצצתי בחריץ ,
ריח חששך מילא את האויר, וליבי נעתק למראה ישבנך, זה הרגיז אותי מאוד,
ידעתי שאצטרך לאפס כאן אותך וגם אותי.
מזגתי.גם לך , אבל זאת תקבלי כפרס בסוף ,
לגמתי ונכנסתי לחדר. מביט בך ערומה, שוכבת מחכה לי מתביישת, הסתובבתי סביב המיטה מביט ומתכנן...בוחן ולומד
עם עיני כובש. הרגשתי מה עיני גורמות לך וכמה שחודר בלי לגעת.
גופך רעד טיפה מהתרגשות, הרגשת בזה? רעד התרגשות עושה לי את זה.
מדי פעם חיכחת האגן בכרית בתנועה מינימלית לא רצונית. , את זה אני לא מרשה . אך זה לא היה נשלט אז חייכתי.
ואז התכופפתי להביט , רוצה להגיד לך בכנות שיש לך פות מצוייר, מעוצב כשל נסיכת וולט דיסני . מאוד יפה. נשמתי המראה התקרבתי והבטתי באומנות גופך.
יודע שהעולם חדש לך ושחונך אותך מאפס וחשוב שתדעי שמאחורי כל המשמעת והקשיחות יש כאן טוב שמעריך ושכל פירוק וקילוף שכבה שלך רק בונה אותך.
זה היה שלב שנשברתי ורציתי ללקק ישבנך עד שהתקלף כי את בעלים של אחד הישבנים היפים שראיתי.
ידעתי שאת יודעת את זה. וזה עצר אותי. וכן זה הרגיז אותי.
מטרתי , לחנכך, להובילך , להכיר ולחשוף אותך למקומך החדש, האחר הלא מוכר שישנה את מהותך.
ידעתי כמה שאת כמהה למגע או פידבק, .
ביקשתי שתפסקי עם ידייך את ישבנך, אני קורא לזה לשפוך נפט על המבוכה. מקריאת תחושותייך הרגשת זאת. כפי שחשבתי . תיארת יפה.
תכננתי לבקש שתסקי את שפתייך החיצוניות... אבל..
פתאום דיברת.
אמרת תיגע...למה?
ברגע חזרת להיות בעלת דיעה.
להיות כאן. אני לא מסכים לך אלא אם זימנתי. את נמצאת בעולם הריצוי,
את לא במרכז. את לא חשובה.
קיימת רק לרצונותי, לענגני
זה חשוב .
לפני שנפגשנו התחננת , הסכמתי. אני מטפל בך. הפרעת.
לא השארת לי ברירה.
ידעתי שישבנך בתול
שנפשך עומדת לעבור טלטלה.
וידעתי מה שזה יעשה לך וכמה שעם כל כוחך בחיים שמחוץ לחדר את כמהה לחזור למקום הנעים בו את קטנה ולא מחליטה , חוששת ומטופלת, ואוהבת.
ידעתי שבעוד שניות אשנה לך את החיים .

תזכרי שאסור לך להתאהב בי מבלי לבקש רשות.
משימה למחר:
תיקחי מלפפון קטן, תכניסי לקנדום תחדירי לחור הקדמי. תלבשי תחתונים ומכנס ותלכי לעבודה.
בשעה 10:00 תבקשי אישור להחליק אותו החוצה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י