החונך

כבר אור בחוץ אני יוצא מהדלת לעולם שבחוץ.

מעיף מבט אחרון אחורה ,לשלמות שבפנים, אלייך.

רואה אותך מתרסקת לאלף רסיסים. צורחת בלי להגיד מילה... תשאר.

לא עוזר שהבטחתי שאשוב,  זקוקה עכשיו.

קילפתי בך כל הגנה, כי זה מה שרצית כי זה מה שזקוקה לו.  ערומה בפינת החדר, נתתי לך  משימות למשך היום. 

לילה שלם עשית כל שביקשתי, לא התלוננת , יללת בשקט , שברת שיאים , התרגשת כלכך.

אוהב אותך אסירת תודה.

מאפשרת לי לחוש עוצמות שמעיפות לי את הלב. 

כל תא בגופך ספוג בריח שלי,

מרגישה אותי עדיין בתוכך בכולך, חודר, בודק, עושה בך כבשלי, , אך אני כבר לא שם. ..אני בדלת,

מביט לך בעיניים, לוחש ילדה טובה.

והולך.

יודע שקוראת זאת עכשיו,  

אל תהי עצובה, אני לא מרשה. מבטיח, אשוב.