לפני שנתיים. 30 בינואר 2022 בשעה 19:44
עילפתי היום מישהו על המזרן בגיגיצו
בעיטה אחת לראש.
ופתאום,, כשמביט בו מאולף כל מה שנזכר זה בך מאולפת כל כך אחרת.
כל כך עדינה וערומה אחרי חניקה כשאני בתוכך.
והתחיל לעמוד לי מול 30 איש מהמחשבה עלייך ברגע בו את מתעוררת וכל כך שייכת...
ואני עם חליפת גוגיצו בזיקפה ציבורית.
בשניה הכנסתי הזין מתחת לחגורה
קדתי קידה וחשבתי על השואה ועל כל מה שעצוב...
לא עזר.
(: