לפני שנתיים. 15 בפברואר 2022 בשעה 18:21
הרגע בו את יודעת שזה מגיע לך.
הרגע בו את ניגשת לארון להביא לי את החגורה שביקשתי.
הרגע בו את מפשילה המכנס והתחתונים , מקפלת יפה בצד, ונשכבת עם האגן על האדום
הרגע בו מחזיק החגורה
מגלגל אותה לאט על היד.
ואת מביטה
הרגע בו מלטף לך את עור ישבנך הקר הלבן.
הרגע בו תחושות מתערבבות .
הרגע בו כולך מתכווצת לרחש מפגש החגורה עם עורך.
הרגע בו צעקתך מהדהדת. אגרופייך קפוצים. את בדופק מאתיים.
הרגע בו אני מחדיר שתי אצבעות לגופך כבשלי. בודק רטיבותך ונפעם כמה שאת מרוגשת.
הרגע בו מלטף ישבנך הוורוד והחם.
הרגע בו הרגשות גולשים, את פורצת בבכי ואני חודר לנשמתך. פיזית ונפשית.
הרגע בו את גומרת, חוששת שבהתקף לב.
הרגע שלשמו אני חי.