לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 12:31
שהבטן כאבה מהתרגשות,
הלחיים האדימו.
כשמספרת שלפני הדפיקה על הדלת בלעת רוק 12 פעמים
הרמת היד לדפוק 17 פעמים, אך הורדת אותה חזרה
כשאת מספרת שרעדת כשנכנסת והנוכחות שלי בחדר תפסה כל שטח כל פינה
שסובבתי הראש והבטתי בך הרגשת שהברכיים כמעט מתקפלות
שהריח שלי עצר את ליבך, לכלך לך התחתונים
כשאת מספרת לי את כל זה במייל כי קיבלת הוראה לספר ולתעד כל מפגש שלנו.
מספרת לי זאת אחרי השעות העוצמתיות שחוינו וידך רועדת על המקלדת.
יושב לי ב2 בלילה וקורא אותך. עברו 7 שנים.אולי 8.
וכל כך מתגעגע
את לא כאן
את לא איתי
את לא בארץ
אך שנינו יודעים שלא משנה איפה תהי או עם מי,
כל החיים תהי
שלי.