שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החונך

שליטה היא לא משחק,
היא תורת המשחקים.
פילוסופיה
דרך חיים
לשלוט באמת, זאת אחריות עצומה.
פיסול היקום .
המימוש , התכלית.
נהרות רגש.
פסיכולוג
מוביל דרך. מחליט הדרך
אומן תורת משחקי הנפש
עם כל האחריות האינסופית שיכולה להיות לאדם על אדם אחר.
לפני שנתיים. 19 באפריל 2022 בשעה 0:22

ביקשת לאט ביקשת בעדינות

אמרת שמסוקרנת, שמשתוקקת, שחוששת.

שממש רוצה

וממש פוחדת.

אמרת שאני עוצמתי לך מידי

שיודע אותך וזה מפחיד.

אבל ביקשת.

והגעת.

וליבי דפק.

מדהימה ביופייך אך ליבי דפק

לא מיופייך העדין כל כך,

כי אם מעדינותך היפה.

המסת לי תלב.

נכנסת לחדר וראיתי ליבך דופק.

חיבקתי אותך,

הסברתי לך שאת עומדת לוותר על השליטה לראשונה בחייך. הסברתי לך שבכל שלב תוכלי להגיד את מילת הביטחון ואפסיק מיד.

הסברתי לך שאם תשתמשי במילה זה יהיה סוף הסשן, שלקחת ממני השליטה וזה בסדר. בלי כעס או אכזבה אעשה לנו קפה ונשוחח.

הסברתי לך שחייבת לעשות כל שאבקש.

לרצות אותי. שבעוד רגע תהפכי לכלי לסיפוקי,

שחירותך איננה עוד,

כפי שדמיינת שנים , כפי שהתביישת לספר.כפי שאוננת 

קיבלתי הנהון הסכמתך.

ידעתי שליבך נמס לרצפה מההסבר. 

ידעתי שההסבר יהיה חלק מהסשן הבתולי שלך אבל לא חשבתי שתתחילי לרעוד ולבקש סליחה בלחש ומבוכה  על כך שרועדת,

 זה השלב בו המפלצת השתחררה.

ואת סגורה איתה בחדר.

ביקשתי שתורידי הבגדים

עשית זאת מיד ובבישנות. לא הפסקת לרעוד.

הסתובבתי סביבך, נושם יופייך , ורעד גופך יפה לי מחרמן וטוען אותי.

אמרתי לך שעכשיו אבדוק אותך וכשעומדת ביקשתי שתתכופפי. אוהב להביט בפות כך. הלכתי מאחורייך וביקשתי אותך לפסק ישבנייך עם ידייך.

מביט באיבר מינך המושלם, שפתיים חיצוניות ופנמיות משורטטות כיצירת מופת,

בפי הטבעת שלך קטן, סגור מטריף,

ויותר מהכל ברעידות ברכייך הבלתי נשלטות.

חש בליבך מתהפך.

כל החיים תזכרי את הרגע הזה.

נבוכה

ערומה

נלקחת.

החדרתי לך אצבע ולחשתי "לא רטובה מספיק". זה היה קשקוש כי נזלת לי שם על האצבע.

הרחתי את האצבע שלי . ריח נעים כל כך , להסניף אותך כל היום.

המשכתי הבדיקה,

השכבתי אותך על הברכיים שלי במנך ענישה בסיסי ומחרמן. והפלקתי לך. פיסקתי ישבנך ובדקתי שוב. יותר רטוב לחשתי. 

אנסה חזק יותר... ושוב בדקתי ובאמת היה רטוב יותר...

ושוב

ואז ליטפתי...ישבנייך שינו גוון.

ועם הרטיבות שלך מקדימה , בבת אחת החדרתי לך אצבע לחור האחורי עד הסוף ולא זזתי רק השארתי אותה עמוק עד הסוף.החזקתי אותך חזק שלא תזוזי,

צעקת בשקט איה איה ולא אמרת את מילת הקוד. שאלתי אותך אם מעוניינת שאפסיק , שמת ידיים על הפנים ואמרת "לא"." לא בבקשה" התכוונת? שאלתי  כשאת שוכבת על ברכי ואצבעי עמוק בחורך האחורי המכווץ... " לא בבקשה" לחשת. 

שוב בדקתי.

את בהחלט אוהבת את זה לחשתי לעצמי. 

5 שעות שלמות חנכתי אותך.

הבכתי,

והפכתי אותך לכל כך שלי.

 

שוכב במיטה ,

נזכר. 

את כבר בטח נשואה.

ולי מתהפכת הבטן.

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י