החונך

בבוקר מוקדם

כשאת ישנה 

עמוק ומתוק ישנה

מביט בך . מתענג

כשבשקט מורח את זקפת הבוקר שלי ברוק

מכוון הכיפה לאט בעדינות

אל בין השפתים החיצוניות שמכור להן,

מביט בשפתיך הפנימיות, מכבדות,

נכנעות בלי קרב זזות לצדדים.

ואת יפה לי, 

ערומה וכלכך,  ישנה.

אוסף את הרגע לנימי הלב

ואז...בבת אחת.

מחליק לתוכך, חודר.

 הכי חזק הכי מהר הכי בועל.

במאית השניה מעיף האגן קדימה לעומקך. 

מועך שפתייך המתעוררות.

בחדר מהדהדת צעקה, הכי עוצמתית בעולם.

מחרמן.

ידי תופסות ברגלייך, כנגד האנסטינקט הסוגר.

מושך אגני ושוב שועט לתוכך

מרחיב דפנותייך המוענגות, מעיר רטיבותך,

וזהו.

 2.5 שניות, ואת בעונג.

כאילו לא ישנת...

 גונחת נטרפת

עמוק בתוך הסערה יוצרת סערה

צועקת

מזיזה  האגן על זיקפת השכמתי

ובלי להמתין או רשות, גומרת .

חזק. בצעקות המבליטות חוסר הצדק.

מוותרת על אויר ושוב אל תוך הסערה.

מסוחרר מעוצמת הרגע,

מתענג,

לוקח חזק בלי להתחשב בעלמתי העדינה,

בלי עדינות כמו שאת. כמו שאני. זקוקים.

כל תא בגופך, יפה ונעים.

וכתלמידה ליצירתי יוצרת איתי הרמוניה של תנועות ,

ריקוד מושלם.

אושר.

בוקר טוב ילדה.